מאגר סיפורי מורשת

שמי יצחק גולן, נולדתי ב1944 במושב בית שערים.

סיפורי יעסוק במלחמת יום הכיפורים שפרצה ביום שבת, 6 באוקטובר 1973 בצהריים, במתקפת פתע של הצבא הסורי.

וכך היה: בשבת, בצהרי יום כיפור, תיקנתי כל מיני דברים בבית, בחדרה של הילדה הקטנה שלי שגית. לפתע קבלתי טלפון מקצין הקישור, שאמר לי שיש מצב חירום, וצריך לבוא לבסיס מחנה מנסורה, שהיה ליד העיר יוקנעם.

באותה תקופה שרתי בחטיבה 9 של השריון. הגעתי לבסיס, ושם התארגנו במהלך היום והלילה לנסיעה בזחל"מים, לכיוון רמת הגולן. התחנה הראשונה הייתה, על יד גבעת יואב(מושב ברמת הגולן).

בינתיים התנהלו בתוך שטחי רמת הגולן, קרבות שריון ישראלי נגד שריון סורי. צה"ל, בעזרת כוחות המילואים, הצליח להדוף את הצבא הסורי, ולהתארגן למתקפה, במקביל הצבא המצרי פרץ לסיני, וגם שם היו קרבות קשים.

התחלנו את המסע לכיוון קונטרה, ומשם נכנסנו לציר אמריקה(ציר שהלך מקונטרה לכיוון דמשק- בירת סוריה). מכאן הגדוד קיבל משימה לכבוש את חאן ארנבה. בדרך עברנו בגשר אחמדיה, שחיל האוויר הפציץ אותו, והשמיד שיירה של צבא סוריה. פלוגה ב' של הגדוד, עברה לכיבוש של חלק מחאן ארנבה, ובקרב נהרגו ונפצעו חיילים מהגדוד. למרות זאת, הגדוד הצליח לכבוש את ארנבה,  ולטהר אותה מהאויב.

בהמשך התבססנו בשרשרת של תילים שהגדוד תפס, וישבנו במקום כשלושה שבועות. לאחר שלושה שבועות הגדוד קיבל משימה נוספת, לכבוש את אום בוטנה. היו שם הפגזות קשות מאוד, והמג"ד של הגדוד נפצע קשה מאוד. בינתיים תוך כדי התארגנות לשהייה במקום, נתקלנו שוב בהפגזה קשה, שבה הגדוד ספג הרוגים ופצועים.

למחרת הודיעו לנו שהמגד נפטר מפצעיו בבית החולים, וירדנו מרמת הגולן ללוויה בקיבוץ מזרע. שם פגשתי בפעם הראשונה מתחילת המלחמה, את אישתי.

משם חזרנו לרמת הגולן, וקיבלנו פקודה לעלות על הזחל"מים, ועלינו לחרמון, אך בדרך נודע לנו שהחרמון כבר נכבש על ידי כוחות של גולני וצנחנים. חזרנו אחרי התארגנות קצרה למובלעת הסורית, והתחלנו לתפוס עמדות. בכל פעם היינו נכנסים ויוצאים להתארגנויות של ציוד ומזון. אחרי חצי שנה השתחררנו וחזרתי הביתה.

גיבורה נוספת במלחמה היתה סבתא נילי, שבמהלך כל החצי שנה, החזיקה את המשק לבד.

הזווית האישית

סבא יצחק: זאת היתה חוויה מתקנת, לספר את הסיפור, ולהעביר אותו לדורות הבאים.

אלון: היה לי מאוד מעניין לשמוע ולכתוב את הסיפור של סבא שלי.