מאגר סיפורי מורשת

שמי שוש אליהו, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדי גיא. סיפורי עוסק במלחמת יום הכיפורים.

זה היה בערב יום הכיפורים בשנת 1973: לכאורה הכל היה רגיל, אנשים הלכו לבית הכנסת והתפללנו. אחרי התפילות הלכנו הביתה ולמחרת, בשעות הצהריים המוקדמות ישבנו במרפסת של הבית. לפתע ראינו הרבה אנשים ברחוב, לחוצים ומתלחשים אחד עם השני. בהתחלה לא הבנו את פשר הדבר אבל לאחר מספר דקות הבנו שפרצה מלחמה בינינו לבין מצרים, והתחילו לגייס את רוב הגברים בשכונה שלנו. גייסו גם את בעלי, יעקב אליהו שהיה בגיל 27. נשארתי בבית עם ילדה אחת קטנה.

מכיוון שיום כיפור הוא חג קדוש ודתי לעם היהודי היה מאוד קשה לראות את הסיטואציה: המון כלי רכב נוסעים על הכביש והתחילה ממש המולה ברחוב. בערב שמענו ברדיו את נאומה של ראש הממשלה גולדה מאיר שהודיעה על פרוץ המלחמה ונשארו בעצם רק הנשים והילדים בבתים.

עם האזעקות שהחלו ההרגשה הייתה שתודעת המלחמה חדרה לרחוב וכולנו היינו אובדי עצות. לא כל כך הבנו מה עלינו לעשות או כיצד עלינו לנהוג! למחרת בבוקר ראינו את חיילי הג"א שבעצם התחילו לתת הוראות איך עלינו לנהוג במצב הקשה בו היינו.

גם במשך הימים הבאים המתח היה גדול ולא שמענו בעצם מה באמת קורה בשדה הקרב, הדאגה הייתה רבה בכל משפחה. כל העם גוייס וברבות הימים התחילו לשדר ברדיו חדשות משדה הקרב.

תמונה שלי בצעירותי

הזוית האישית

גיא הנכד המתעד: היה לנו מאוד מיוחד להיפגש גם בזום וגם בבית הספר. למדנו אחד על שנייה ואני כל כך גאה בסבתא שלי!