מאגר סיפורי מורשת

זיכרון ילדותי מלוב

נולדתי בלוב, בשנת 1929 גרנו בעיר הולדתי – מיזורדה. סביבת המגורים שלנו הייתה באזור מפותח. העיר שגרנו בה הייתה גדולה. והבתים היו נראים כבתים של ערבים, הייתה קומה אחת עם חצר. כשגרנו בלוב כילדים, הינו הולכים לסבתא  אחרי הלימודים והיינו נפגשים ביחד כל הנכדים. סבתא הייתה מוזגת צלחת מרק ואוכל והיינו אוכלים יחד והיתה אווירה טובה.

סיפור עליה

עלינו מלוב בשנת 1949 עם הורי ואחיותי. אני הייתי בן 20 בעליתי לארץ. עלינו באנייה מטריפולי ישר לארץ ישראל, לא היה לנו קושי חריג בעלייה לארץ. סיבת העלייה הייתה שעם קום מדינת ישראל בשנת 1948 נפתחה האפשרות לעלות לארץ ומאז בטריפולי היחס ליהודים היה עויין יותר והחלה אנטישמיות והתנכלויות ליהודים ולכן הבנו שהדבר הטוב ביותר ליהודים זה להגיע למקום מבטח ליהודים – ללארץ ישראל.

סיפורה של תמונה – הכנסת ספר תורה

הכנסת ספר תורה בבית הכנסת "אם הבנים" באשקלון. המשפחה שלנו הכניסה ספר תורה, בתאריך 15.5.06. היתה אווירה מאוד שמחה ומרגשת. התמונה המצולמת היא בסלון עם הבנים שלי והרבנים.

התרגשנו מאוד בסיור המשותף בבית התפוצות לבקר בתצוגה החדשה "הללו-יה! כינוס, תפילה, לימוד – בית הכנסת אז והיום". "תערוכה מרהיבה שמציגה את עולם בית הכנסת בעבר ובהווה. היא כוללת 21 מודלים של בתי כנסת המייצגים פנים שונים של חיים יהודיים: מפגש חברתי, לימוד, יצירה ותפילה, וכן פעילויות הקשורות בבית הכנסת כמו חתונה, בר/בת-מצווה, מפגשים קהילתיים, אירועי גיוס תרומות צדקה, ועוד".

עלייה והסתגלות בארץ

הגענו לארץ בדיוק לאחר צום יום הכיפורים, כשירדנו מהאוניה ראיתי את אבי ואמי נושקים לאדמה אז לא הבנתי מדוע הורי נהגו כך? ! כיום אני מבין את החשיבות והזכות לחיות בארץ ישראל – מדינה ליהודים . כשהגענו לארץ שמו אותנו במעברות בבית ליד , גרנו במעברות . חיינו בצפיפות עד שלקחו אותנו להתיישב בדרום. גרנו באשקלון ולאחר שנים עברנו למושב שפיר קרוב למשפחה.

הזוית האישית

שירה יפרח ואורי מגידיש: החוויה של התכנית הקשר הרב דורי לימדה אותי דברים שלא ידעתי על העבר דרך אדם עם הרבה סיפורים ונקשרנו מאוד לעמוס אנחנו רוצות להמשיך את התכנית גם בשנה הבאה.

קליפ מעורבות בקהילה הקשר רב דורי