מאגר סיפורי מורשת

שמי  סשה (אלכס), בדינוב, נולדתי בתאריך 9.9.1958 בלבוב שבאוקראינה. נולדתי למשפחה יהודית שחלק מחבריה נספו בשואה. ילדותי עברה עליי בעיר לבוב.

לאחר בית הספר, אני וחברי היינו משחקים בקיץ בכדורגל ובחורף בהוקי קרח, או כל מיני משחקים שקשורים לסקי. בנוסף, הייתי הולך לחוגים כמו כדורגל, שחייה, שחמט ובבית הספר למוזיקה, שם הייתי מנגן באקרדיון.

לישראל עליתי בתאריך 16.5.1990 בגיל 32, כאשר הייתי כבר נשוי עם שני ילדים: ביאנה, שהייתה בת 7, ואלינה שהייתה בת שבעה חודשים. כשהגענו לישראל ראינו אנשים מדברים בין גזוזטרה לגזוזטרה וילדים משחקים ומדברים ברחוב, מה שקצת נראה לנו מוזר, ואז התחלנו את חיינו בישראל.

בהתחלה התארחנו אצל קרובי משפחה בקריות. היה לנו צפוף מן הסתם, אבל נאלצנו להתרגל עד שהצלחנו לעבור לבית משלנו בקריית ים.  בחודשים הראשונים עבדתי בתחנת דלק כדי להביא כסף הביתה ואישתי אנה עבדה במפעל בגדים. אחרי שנה שבה עבדתי בתחנת הדלק, התקבלתי למשרד האוצר ועד היום אני עובד שם. אישתי התחילה לעבוד בסוכנות למכירת רכבים ועובדת שם עד היום.

אחד הדברים החשובים לנו הוא גידול כלבים. לאורך השנים גידלנו הרבה כלבים, וגם המון חתולים. את הכלבים גידלנו בתוך הבית ואת החתולים אישתי מקפידה להאכיל בחוץ. אנחנו עדיין עובדים ומאוד נהנים לבלות עם הנכדות שלנו- יש לנו ארבע נכדות, כולן נולדו כאן בארץ ואנחנו מאוד אוהבים אותן. התאקלמנו בישראל ואנחנו כבר לא יכולים לראות את החיים שלנו מחוץ למדינה.

הזוית האישית

מיה הנכדה המתעדת: היה לי מאוד חשוב לשמוע על העבר של סבא ועל העלייה של המשפחה לישראל.