מאגר סיפורי מורשת

שמי רבקה ולד, נולדתי בישראל בעיר חיפה בשנת 1944.

בבית שלי  דיברו גם יידיש ואני זוכרת שאמי תמיד אמרה לי :"שיינע אויגן" – שפרושו בעברית עיניים יפות.

ההחלטה ללמוד את מקצוע ההוראה התקבלה אצלי בגיל צעיר מאוד, בשיעורי המלאכה. כבר אז החלטתי שאני הופכת למורה, ואכן הגשמתי את חלומי והתמזל מזלי לעבוד וליהנות בעשיה החינוכית ובעשיה היצירתית. למדתי הוראה וחינוך מיוחד, והתמחיתי בתחום האומנות. עבדתי בתחום זה כשלושים ושמונה שנה. עבדתי ולימדתי בבית ספר "גניגר".

בשנת 1982 קבלתי מכתב ממשרד החינוך שמודיע לי שקבלתי קביעות במשרד. המכתב כיל הודעה בדבר מינוי לעובד מדינה כמורה קבוע. בעבורי היה זה:

מכתב משנה חיים מכתב שחיכיתי לו, מכתב ששינה את חיי לטובה.

המכתב הגיע ממשרד החינוך ונשלח אלי המכתב נשלח כמסמך רשמי ממשרד החינוך, ונשמר בהתאם לכך עם כל המסמכים הקשורים לעבודה במשרד החינוך.

המכתב נשלח בתאריך ה-1.9.82. המכתב נמצא ברשותי משנת 1982. המכתב מכיל הודעה בדבר מינוי לעובד מדינה כמורה קבוע.

(מכתב רשמי אז אין דמויות ואנשים אישיים אבל בכל זאת מכתב חשוב ביותר ומשנה חיים) סוג נייר A4 בנוסף הדפסה רשמית של תעודה ממשרד החינוך עם סמל המשרד וחתימת מנהל המחוז.

ציטוט משפט מתוך המכתב: "הננו מברכים אותך להצטרפותך אל ציבור עובדי המדינה הקבועים, ומאחלים לך הצלחה וסיפוק בשירות הציבור".

כיום לאחר 38 שנות עבודה כמורה לחינוך מיוחד ואומנות בבית ספר "גניגר"  ועם פרישתי לגמלאות לפני שנתיים אני מתגעגעת מאוד למסגרת בית הספר התלמידים והעבודה היום יומית באומנות .

הזווית האישית

שיר וסבתא רבקה: היה לי ולסבתי מאוד נעים לעבוד בתוכנית "הקשר הרב דורי". נשמח אם תקראו את סיפורנו, ותעבירו הלאה .אנו מאחלות לכם גם להשתתף בפעילות מהנה זאת