מאגר סיפורי מורשת

שמי קיילה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבא שלי ליאן גרכט (פאפא) וסבתא שלי, לינדה (בובי).

סבא שלי היה מאמן כדורסל מוצלח מאוד בשיקגו והרוויח משכורת יפה. סבתא שלי הייתה גננת מבוקשת. לסבא וסבתא שלי היו חמישה ילדים: שלוש בנות ושני בנים. הם גידלו אותם באהבה וגעגועים לארץ ישראל. כל חלומם היה לעלות לארץ ישראל.

כשאימא שלי היתה בת 20 היא החליטה להיות הראשונה שעולה לארץ. היא עזבה את הוריה, אחיה ואחיותיה. וגם את הלימודים עזבה. היא הגיעה לארץ לבדה ובחוסר כל והתגוררה בירושלים. מדי יום היא היתה מתקשרת להוריה, ומספרת להם על הכותל המערבי, העיר העתיקה, סמטאות ירושלים, על צפון הארץ השופע מים, על הדרום האדום. הוריה היו מקשיבים לה בערגה ודמעות בעיניהם. הם חיכו להזדמנות נאותה שהם גם יוכלו לעלות ארצה.

ואכן, לאחר כעשור, עזבו סבי וסבתי את עבודתם המוצלחת, את יתר ילדיהם, את ביתם הגדול והמרווח, את שכניהם וכל מכריהם, והגשימו את חלומם. כיום סבי וסבתי מתגוררים בירושלים מושאת חלומותיהם.

לא קל להם. אין להם עבודה, הם הולכים מדי יום לאולפן ללמוד עברית. אין להם מכרים וידידים, הם מתגעגעים נואשות ליתר ילדיהם. אבל הם מאושרים. הם מאושרים מכך שהם גרים בירושלים עיר הקודש והגשימו את החלום שלהם.

סבא וסבתא עם תעודות הזהות הישראליות

הזוית האישית

קיילה: אני מאחלת לסבתא בהצלחה בבית החדש, שיהיה להם טוב בארץ וימשיכו להיות מאושרים. אני רוצה גם לציין שסבתא שלי לימדה אותי לקרוא באנגלית. סבתא שלי מאחלת לי שיהיו לי חיים קלים וכיפיים.