מאגר סיפורי מורשת

שמי מיקי עמית, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדי, דולב.

נולדתי בשנת 1945 בישראל, חיפה. נולדתי לאבא ממוצא סלובקי ואימא ממוצא הונגרי. קראו לי מיקי, זה בא מהשם מיכאל וזה שם כינוי הונגרי. נולדתי בחיפה, אני הייתי הראשון במשפחה שנולד בחיפה.

כשהייתי בן חמש (בשנת 1950) אבא שלי נפטר, וזמן קצר לאחר מכן אני ואימא שלי עברנו למונטריאול בקנדה. את כיתה א'-ג' עשיתי שם ולמדנו אנגלית, חשבון, אומנות והיסטוריה. אחר כך חזרנו לארץ והייתה לנו דירה קטנה באילת. בזמן הזה לאימא שלי היה בעל והוא גר איתנו בדירה. לי היה חדר ולאימא שלי ולבעלה היה חדר. היה לנו גם מזגן בכל חדר שזה הדבר הכי חשוב באילת. לאימא שלי קראו בהונגרית אילון שזה בעברית אילנה. אימא שלי הייתה אישה מצחיקה עם המון חוש הומור ואהבה לקרוא ספרים ושירים בהונגרית. לאבא שלי קראו וולף שזה בעברית זאב. אבא שלי היה בן אדם הרבה יותר מאופק מאימא שלי, למרות שגם הוא היה די בדחן, אבל הוא היה אדם מופנם ומסוגר, אבל לא כל כך הכרתי אותו כי ראיתי אותו בפעם האחרונה בגיל חמש. אימא שלי הייתה תופרת, ואבא שלי היה מנהל דואר בגלל שידע אנגלית טוב מהצבא הבריטי.

בילדותי הייתי מכור לשמיעה של תחנות בגלים קצרים. היה לי שכן שהיה גם הוא חובב רדיו והייתי מרותק מעיסוקיו. לכן בשעות הפנאי שלי הייתי בונה מעגלי רדיו, וגם מקלטים מפורפרות וטרנזיסטורים. בענייני טלפונים כבר הייתי אשף. את כיתות ד'-ח' עשיתי בבית ספר באילת שנקרא בית ספר ממלכתי אילת. בכיתה ט' עברתי לבית ספר מקצועי, פנימיה ירושלים. הלימודים שם היו ברמה הרבה יותר גבוהה. כיום אני בן 77 ובחיים שלי הספקתי לעשות דברים רבים: הייתי בחיל האוויר, לקחתי חלק במלחמת יום כיפור, התחתנתי, הבאתי שני ילדים (את אבא של הנכד שלי, ודודה שלו), התגרשתי, התחתנתי פעם שנייה.

כיום יש לי תשעה נכדים ונכדות, אני צייר, ואני גם חובב רדיו. בחדר שלי בביתי יש לי מכשיר אלחוט שמשתמש בגלים קצרים, איתו אני יכול לדבר עם אנשים אחרים בעולם שגם להם יש את המכשיר הזה. אני יכול לדבר באמצעות מיקרופון או בשפת מורס שאותה לקח לי ללמוד חצי שנה ואיתה אפשר להגיע לטווח יותר רחוק. לכל תחנה יש שם, שם התחנה שלי הוא 4איקס4יואי. 4איקס4 זה ישראל (מספר חיוג) ו- יו אי זה השם הפרטי שאני בחרתי.

אימא של ילדיי היא האישה הראשונה שלי ושמה אביבה. לפני מספר שנים היא ניתקה איתנו קשר וכיום אנחנו לא יודעים מה קורה איתה. האישה השנייה שלי, שאיתה אני חי כיום זו אשתי ושמה אילנה. אני פגשתי אותה בפעם הראשונה בחוג לריקודים סלונים, רקדנו ביחד, ומאז לא נפרדנו. גידלנו את הילדים ביחד (שניים שלי, ושניים שלה), היינו בלידות של הנכדים שלנו, נהנינו איתם, טיילנו ביחד ואנחנו משפחה אחת גדולה ומאוחדת. עם נכדי דולב יש לי את הקשר הכי טוב מכל הנכדים, אנחנו החברים הכי טובים. בכל מה שלא עסק ציירתי לו על הנושא הזה. כשהיה מטיס מטוסים מנייר, ציירתי לו מטוס אמיתי וגדול מאוד. כשהיה בכדורגל, ציירתי לו את רונאלדו. כשהיה בחוג כלבים ציירתי לו את הכלב שהכי רצה, לברדור. וכשהוא עכשיו בכדורסל אני מצייר לו אותו כשחקן בוגר, שחקני אן בי איי מקצוענים, ציירתי לו על הגבס כדור כדורסל, כדי שידע איך נפצע. גם רשמתי לו את התאריך שידע מתי זה קרה ושיתנחם בזה שאין עוד הרבה זמן עד שיחלים.

אתם בטח שואלים את עצמכם למה שם המשפחה שלי הוא עמית. שם המשפחה שלי הוא עמית, מכיוון שבגיל 15 כבר התייתמתי משני הוריי, הדודים שלי, אחות של אימא שלי ובעלה, אימצו אותי והם גידלו אותי עד שהייתי בוגר ועצמאי. שם המשפחה שלהם היה פרוינד. בצבא הייתי בחיל האוויר, בזמנו ביקשו מכל מי שטס להעברת את השם הפרטי ואת שם המשפחה. אני בחרתי לעברת את שם המשפחה של הדודים שאימצו איתי כמחווה של הערכה כלפיהם. מכיוון שפרוינד בגרמנית זה "חבר" אז בחרתי את אחת מהמילים הנרדפות לחבר, שזה עמית.

הזוית האישית

דולב: בעקבות התוכנית הקשר הרב דורי אני מרגיש שהקשר שלי ושל סבא שלי התחזק עוד יותר ושלמדתי עליו דברים שלא ידעתי לפני.

סבא מיקי: תכנית הקשר הרב דורי, בה השתתפתי עם נכדי, דולב, קירבה בינינו. היא העניקה חשיפה של הסבא, תחושותיו, זכרונותיו ועוד בפני הנכד הצעיר.