מאגר סיפורי מורשת

שמי מאיה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מעלה סיפור משפחתי אל מאגר המורשת. בתכנית החלטתי לעשות סיפור תיעוד על סבי זלמן (לייב) קושלין, אשר נולד ב-1 למאי 1938 בלטביה. הוא נולד להוריו מירה ופיבס, ולשלושה אחים: מקסים, אליהו וליזה.

כשהיה בן 4, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נאלץ להיפרד מהוריו ומאחיו הקטן מקסים ולעבור לארץ אחרת (רוסיה) לבית יתומים יחד עם שניים מאחיו. סבי מספר שהיה קטן מאוד כדי לזכור הכל, אבל הוא כן זוכר שהם היו אוכלים קליפות של תפוח אדמה כארוחה לפעמים מרוב מחסור באוכל באותם שנים.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה התאחד שוב עם אמו, אך לצערו גילה שאביו נשלח למלחמה ומת. לסבא שלי אין כלל זיכרון ממנו, רק תמונות.

סבא עם אמו ואחותו

בשנים מאוחרות יותר, כשהתחיל ללמוד בבית הספר, הוא מספר שחווה את בית הספר כזיכרון טוב. בעיקר הוא זוכר שבית הספר היה גדול, מפואר מאוד ומלא מסדרונות. לסבי היה הרבה זמן להיפגש עם חבריו מהסביבה, אחרי שעות הלימודים הם היו בעיקר משחקים במעין כדורעף ובמטוסי נייר והולכים לדיסקוטקים. אחד הסיפורים המצחיקים שזכורים לו מבית הספר הוא, שכאשר הוא וחבריו לכיתה לא היו רוצים ללמוד הם היו מפרקים את המנורה בכיתה והיו שמים עליה ניירות רטובים ואז האור לא היה נדלק והם לא היו לומדים..

סבא בצעירותו

לפני שעלה לארץ בשנת 1974, סבי הספיק להינשא בפעם הראשונה לאישה בשם לורה ולהביא ילד (שמו אליק) לאחר מכן כבר בארץ הוא הכיר את סבתי אניה, התחתן איתה והם הביאו יחד לעולם שתי ילדות: יעל ועדי (אמי). כיום יש לסבי חמישה נכדים, ושני נכדים ושתי נינים מהנישואים הראשונים שלו. אני הנכדה הכי קטנה שלו.

כשהיה יותר צעיר וגם ברוסיה הוא עבד בתור ספר, הוא הגיע לעבוד בתחום מכיוון שכשהלך ללמוד באונברסיטה היו לו כאבי ראש חריגים, ושהלך לרופא הוא אמר לו שהוא יצטרך להתמקד בללמוד מקצוע. אחותו הבכורה ליזה עבדה בתור ספרית והוא ראה שהשכר די טוב ולכן החליט ללכת לבית ספר לספרות ואף היה ספר מאוד מצליח. כיום הוא עובד בזה כמקצוע ועדיין לקוחות קבועים מגיעים אליו, כאלו שהיו מסתפרים אצלו במשך כמעט עשרים שנה. סבי מאוד נהנה מעבודה זו, הוא עדיין מתרגש ונהנה כל פעם מחדש שהוא מספר עוד לקוח, הוא עובד  כבר 50 שנה כספר והיה רוצה להמשיך בעבודה זאת כל עוד הוא יכול.

קובץ התיעוד המקורי

קישור לסרטון – כדורסלן שסבא סיפר

הזוית האישית

מאיה הנכדה המתעדת: כששמעתי את הסיפור חיים של סבי פשוט התנתקתי מכל דבר אחר ונהניתי להקשיב לו. התרגשתי בסוף התהליך שעכשיו אני יודעת מה סבי עבר ואת סיפור חייו. אני אשמח אם תהיה לי את הזדמנות לספר גם לנכדים שלי.