מאגר סיפורי מורשת

לסבתא שלי קוראים יהודית טייב מקור השם הוא יהודי, שם המשפחה הנוכחי הוא טייב והקודם היה שיטרית . סבתא שלי שינתה את שם המשפחה כשהתחתנה לטייב, והיא הייתה שלמה עם השינוי כי ידעה שהיא הולכת להקים משפחה מדהימה חדשה .

סבתא שלי נולדה בנהריה בתאריך 30/5/1956.

סבתי היא האחות הבכורה במשפחה הגרעינית ויש לה עוד חמישה אחים נוספים. סבתא שלי גדלה בעכו עד גיל 14 בבית 4 חדרים דירת קרקע עם גינה, 8 נפשות בבית.

בשנות ה-70 חוק חינוך חובה היה עד כיתה ח׳, רק ילדים שעברו את מבחן הסקר ניתנה להם הזדמנות ללמוד בתיכון עיוני. תלמידים שהיו בינוניים בלימודים אפשרו להם ללמוד בתיכון מקצועי. תלמידים שהתקשו בלימודים הלכו לעבוד.

סבתי עברה את מבחן הסקר והציונים שלה היו גבוהים, על כן המליצו המורים שתלך ללמוד בפנימייה מחוץ לעיר עכו. והיא בחרה ללמוד בכפר הנוער ״הדסים״ באבן יהודה. החוויות המענגות שהיו לסבתא בתקופת הלימודים בפנימייה הן בתחום החברתי והתרבותי.

המפגש עם אוכלוסייה מגוונת מכל קצוות תבל גרם להכרות של תרבויות רבות ומגוונות, בזכות האינטגרציה עם אוכלוסייה רבגונית. ההסתגלות החברתית הייתה מעניינת ומסקרנת, על ידי פעילויות רבות שנעשו יחד. כך למדה סבתי על תרבויות רבות בעולם כגון: הכרות של שירים חדשים, שפות, מאכלים, נימוסים והליכות, תלבושות בגדים ויחסים משפחתיים.

כל המפגש עם האוכלוסייה המגוונת העשיר אותה מבחינה מנטלית. חיי התרבות בפנימייה תרמו לה בהרחבת הידע של עולם התרבות. למשל, בתחום הספרותי, מפגש עם סופרים, עתונאים, שחקנים, הצגות, קונצרטים, הכרות עם יוצרים, כותבים, מלחינים. הנושא התרבותי החברתי המרכזי היה חג השבועות שהוא חג הטבע והשתתפו בו כל אנשי הכפר. אלה שעבדו בלול, ברפת, שדה, גינה בוטנית.

בחגיגה של שבועות היו פעילויות רבות של ילדי הכפר, לדוגמא,  ריקודי עם, שירי ארץ ישראל היפה, והצגת תוצרת חקלאית של הכפר.

הלימודים והחיים בפנימייה לימדו אותה איך להתמודד עם החיים היומיומים ללא עזרת ההורים.

הזוית האישית

יהל: חשוב לי לשתף ולומר שהעבודה הזאת למדה אותי כל כך הרבה דברים שלא ידעתי על סבתי ועל משפחתי. אני ממש שמח שנתנה לי הזכות לשבת עם סבא וסבתא שלי לשמוע, להקשיב וללמוד על עברם. אני רוצה להודות לסבי ולסבתי שיצרו את המשפחה הכי מיוחדת ונהדרת ומאחל לי ולהם עוד מלא שנים שאני אוכל לשבת לדבר ולשמוע על מה שעברו, החוויות שלהם, הזכרונות.