מאגר סיפורי מורשת

שמי אבנר בן צבי, נולדתי בשנת 1949, שנה אחרי קום המדינה, בארץ ישראל, בעיר טבריה.

שם המשפחה עוברת מערבית לעברית ע"י אבי או סבי. בעבר השם היה ג'אזל שמשמעותו בן של צבי ושונה לבן צבי. אבי נולד בירושלים ואמי בטבריה, שתי ערים עתיקות. אבי שירת בצבא הבריטי ונלחם נגד הגרמנים במלחמת העולם השנייה. אמי למדה מקצועות בסיסיים , מלאכת יד ושפות. בין השאר למדה איטלקית. גדלתי בטבריה בבית קטן של 57 מ"ר עם עוד חמישה אחים ועם הוריי. בבית היו לנו שני חדרים וסלון. בחדר אחד ישנו ההורים, ובחדר השני ישנו ששת הילדים. כמובן היה צפוף מאוד!. למדתי בטבריה בבית הספר הדתי "תחכמוני", בגלל שהיה קרוב לבית ולהורים לא היה רכב. אהבתי ללמוד שם. שיחקנו בעיקר בחוץ עם חברים מהשכונה, מכיוון שלא היו אז מחשבים וטלפונים חכמים, וגם בגלל שלא היה כסף לקנות צעצועים. שיחקנו במחבואים, תופסת , קפיצה בחבל , קלאס , עגלות וקורקינטים. את כל המשחקים בנינו בעצמנו מגרוטאות. למרות זאת, היינו ילדים שמחים. זכיתי לבלות הרבה בכנרת בשחייה, בצלילה ודייג בעזרת מיכל פח גדול. טיפסתי על החומות והמגדלים שעל שפת הכנרת, ומשם קפצתי לאגם. פחדתי אבל קפצתי.

כשהייתי ילד, בארץ היתה "תקופת הצנע". היה מחסור במוצרי מזון. ההורים קיבלו תלושים, ורק איתם יכולנו לקנות בכמות מוגבלת. למרות זאת, אף פעם לא היינו רעבים.

השירות צבאי

בשנת 1967, כשהייתי כבן שמונה עשרה ובסיום הבגרויות , התגייסתי לצבא ליחידת נ"מ (נגד מטוסים). היחידה היתה חלק מחיל התותחנים, ובהמשך השירות הועברה לחיל האויר. כחיילי נ"מ, למדנו לזהות את כל סוגי המטוסים של האויב ושלנו, תוך שניות בודדות. אחרי השחרור משירות חובה שירתי במילואים עד גיל ארבעים ואחת. במהלך שירות המילואים השתתפתי במלחמת יום הכיפורים, שבמהלכה הייתי מגויס חצי שנה.  בשנת 1982 השתתפתי גם במלחמת "שלום הגליל", בהגנת נ"מ בבסיס חיל האויר ברמת – דוד.

אני מהנדס במקצועי. את השכלתי ההנדסית רכשתי בטכניון בחיפה, בפקולטה להנדסת חשמל. בסיום לימודי התואר הראשון בשנת 1974, התחלתי את עבודתי בתעשיית ההייטק. שם עסקתי בפיתוח מערכות אלקטרו מכניות מתקדמות. עבודה מעניינת ומאתגרת . בנוסף, עסקתי במחקר בנושא רובוטיקה. פרשתי מעבודתי כשכיר אחרי שלושים שנות עבודה. מכיוון שאני אוהב מתמטיקה והוראה בחרתי ללמד מתמטיקה כעצמאי. נהנתי לעזור לתלמידים שהתקשו במקצוע הזה להגיע להישגים.

תחביבי הם טיולים בארץ ובחו"ל. אני אוהב לתכנן את הטיולים בעצמי.  טיילתי עם סבתא בהרבה ארצות, בין השאר בארה"ב, יפן, הודו, סין , ברזיל, ארגנטינה, זנזיבר ובהרי הרוקי שבקנדה.

תחביב נוסף הוא הטסה וצילום בעזרת רחפן. אני מטיס ומצלם ברחבי הארץ. עורך סרטונים ותמונות שצילמתי, ומשתף ברשתות החברתיות. אני משחק פטאנק מספר פעמים בשבוע: הפטאנק הומצא בצרפת בשנת 1910. במשחק שתי קבוצות המתחרות זו בזו. לכל שחקן יש שלושה כדורי מתכת. הקבוצה המנצחת היא זאת, שהכדורים שלה הכי קרובים לכדור מטרה קטן שעשוי מעץ. המשחק משלב טקטיקה, יכולות חשיבה , ריכוז וקואורדינציה.

הזווית האישית

סבא אבנר: זו היתה בעבורי הזדמנות מצוינת, לשתף את נכדתי בסיפורים מעברי. שמחתי שעברי עורר בה עניין וסקרנות. נהנתי מהעבודה המשותפת איתה. מקווה שנכדתי תבין כמה חשוב כח הרצון, ההתמדה וההתמקדות במטרה, גם בתנאים קשים. שתעריך את המאמץ הרב שהמבוגרים השקיעו לביסוס מעמדה של מדינת ישראל היקרה. מאחל לנכדתי החכמה והמקסימה, הרבה הנאה והצלחה בהמשך דרכה.

שי לי: תוכנית הקשר הרב דורי נתנה לי הזדמנות, ללמוד יותר על סבא שלי, לדעת מה הוא אוהב, וללמוד על העבר שלו. אולי הידע שהוא נתן לי ישמש אותי גם בעתיד. אני מאחלת לסבא שלי המון כיף בהמשך החיים, ושימשיך עם התחביבים הנהדרים שלו.