מאגר סיפורי מורשת

רקע משפחתי – יואנינה יוון

למשפחה היו שמונה ילדים: אברהם חיים וזכריה חיים (תאומים), אסתר, יצחק, יעקב, אפי, אנה וליאון לוי. נולדו גם בעיר יואנינה שביוון.

העיר יואנינה, שבה נולדה סבתא אפי, עיר יפה השוכנת ליד אגם אשר גודלו פי שלוש מאגם הכנרת. במרכז האגם יש אי קטן יפיפייה. היהודים שעלו מירושלים אחרי חורבן בית שני חיו חיי קהילה מאוד מאורגנים, הם היו שומרי מצוות. חברת קדישא עזרה לקהילה. המשפחה הייתה משפחה השומרת מצוות. הם נהגו ללכת להתפלל בבית הכנסת המרכזי ביואנינה. עד היום עומד בית הכנסת ועד היום מתפללים בו. ביום כיפור באים מכל יוון לעיר יואנינה להתפלל.

בבית הכנסת התפללו היהודים בנוסח ארץ ישראל הקדומה. בית הכנסת היה מרכז חייהם. בשונה ממסורת יהודי סלוניקי, יהודי יואנינה נקראו "רומניוטים" – מהעיר רומא. מקורם הוא יהודים שיצאו מארץ ישראל והתישבו באזורי אסיה. הם אינם אשכנזים ואינם ספרדים. תפילתם בנוסח יהודי ירושלים. כל ראש חודש אדר היו חוגגים, הילדים ביואנינה היו דופקים על דלתות הבתים ומקבלים פירות יבשים. בבית הכנסת היו תולים על סיפרי התורה ועל הפרוכת, לוחיות כסף עם שמות של אנשים חשובים. עד היום חלק מהלוחיות במוזיאון ישראל בירושלים.

העיר שבה נולדה סבתא רבתא אפי – יואנינה נמצאת בצפון מערב יוון. השפה שדיברו הייתה יוונית ולא ספניולית כמו בסלוניקי. בשנת 1933 כאשר נולדה סבתא רבתא אפי, החלו חוקים קשים כנגד היהודים, החיים החלו להשתנות.

כאשר סבתא רבתא אפי הייתה בת שלוש, התחילה המשפחה להרגיש את האנטישמיות הגרמנים החלו להשתלט על אירופה. הוריה לקחו את אפי ועוד שלושה ילדים קטנים ועברו לעיר אתונה. שאר האחים נשארו ביואנינה עם קרובי משפחה שלהם. אפי גדלה באתונה מגיל שלוש.

לא הייתה הרגשה של ילדות רגילה. המשפחה הרגישה מפוחדת באתונה, יהודים רבים נלקחו לגטאות. הוריה של אפי החביאו את הילדים אצל משפחה באתונה, משפחה שעזרה להם להסתתר. החלה השמועה שהגרמנים מגיעים לעיר וכל המשפחה ברחה להרים בכדי להסתתר מפניהם. למרות שמצבם הכלכלי היה טוב ולא חסר להם כלום, אבא של סבתא רבתא אפי עזב את החנות היפה שהייתה לו במדרחוב (פלאקה) במרכז העיר. הם עזבו את הבית המפואר שהיה להם צמוד למדרחוב הפלאקה וברחו להרים. כולם היו מבוהלים וללא שום אמצעי מחיה.

בשנת 1943 כאשר סבתא רבתא אפי הייתה באתונה עם ארבעה מאחיה לאחר שעזבו את יואנינה, פרצו הגרמנים ליואנינה. הם הטילו על היהודים עבודות כפיה, גזלו את רכושם ורכושם הוחרם. הגרמנים לכדו 1860 יהודים  מיואנינה והעבירו אותם לעיר לריסה. האחים של סבתא נרצחו על ידיי הגרמנים. חלק מיהודי יואנינה הועברו מלריסה – לאתונה ומשם למחנה בירגנאו. ושם נרצחו. הגרמנים השמידו חלק גדול מאוד מקהילת היהודים. בכניסה לעיר יאנינה קיימת אנדרטה זיכרון לכל הנרצחים מהעיר. את האנדרטה הקימו ליד הרחוב שבו אספו את היהודים לגטאות. בשואה הושמדו 650 ילדים מהעיר יאנינה וביניהם ילדים ממשפחותינו.

במוזיאון היהודים באתונה מוצג כיסוי מיטה משפחתי שנותר מהבית – רקום בחוטי זהב – זכר למשפחת לוי. עצב ואבל קשה היה. ההורים ניסו להציל את ארבעת הילדים הקטנים ולכן לקחו סירה והפליגו לטורקיה. בדרך עברו תלאות רבות, הסירה כמעט טבעה בים. הם הגיעו לאיסטנבול לחבר קרוב של אבא של סבתא רבתא אפי.

מטורקיה עלו לארץ ישראל.

ילדותה של סבתא  רבתא אפי

הילדים לא היו יוצאים לשחק מחוץ לבית, ההורים חששו לילדיהם. כשסבתא רבתא הייתה ילדה היא בילתה לרוב בבית – עם מטפלת אישית ששמרה רק עליה, הביאה אותה לבית ספר והחזירה אותה הביתה. הבנות היו בבית רוקמות, סורגות, מכינות ריבות ומציירות. סבתא רבתא הייתה מכינה שמלות לבובות, וכעבור שלושים שנה הקימה מפעל לבגדי ילדים – בארץ ישראל.

הבנים היו עוזרים לאבא בחנות הבדים שהייתה קרובה לבית. פעמיים בשבוע הייתה באה מורה לצרפתית ללמד אותה בביתה ובשאר הימים הייתה רוקמת, סורגת וקוראת ספרים. לא היו יוצאים מהבית בכלל, רק עם ההורים כדי לבקר קרובי משפחה.

כאשר אפי הייתה נערה החיים היו קשים מאוד היות והתחילה המלחמה. המשפחה ברחה להרים מחוץ לאתונה באוטו מסע ואז כל תקופת הבגרות המשפחה הייתה בהרים. בתקופה של שנתיים הם הסתתרו מהגרמנים, מצאו מחסה בביתן של חיות, אכלו דשא שליקטו בשדות וארנבים שתפסו צדו בטבע.

כשהייתה בת 11 הגיעו לארץ ישראל.

בגיל 12 נשלחה ללמוד בירושלים בבית ספר ״ צעירות מזרחי ״ – בית ספר לבנות. בבית הספר למדו בבוקר ואחר הצהרים הסתובבו בירושלים באזור בית ספר. הם גם עזרו לצבא והדביקו שלטים ברחובות – בהתנדבות. בירושלים היו פרעות והאוירה הייתה קשה ומתוחה, כך שתקופת הנערות עברה בבדידות רבה בירושלים בפנימייה ללא משפחה וחיי חברה צנועים.

הכרות של סבתא רבתא עם סבא רבא צבי

כאשר סבתא רבתא אפי הייתה בת 18 היא עבדה בחנות בדים של אבא שלה, שם פגשה את אחות של סבא רבא צבי, שגם להם הייתה חנות בדים וכך הייתה הכרות ביניהם. כעבור שנתיים של חברות, הם התחתנו בתל אביב.

סבתא רבתא אפי (במרכז), עם בתה רוחל'ה והנכדים אייל ובן

סבתא רבתא אפי והנינה אריאל

סבתא רוחל'ה פרנקו מספרת:

הזוית האישית

סבתא רוחל'ה: אושר גדול והתרגשות רבה להיות שייכת עם הנינה אריאל האהובה לקשר רב דור. חשוב שזיכרון המשפחה ישמר לעד, חשוב שכל הנכדים והנינים ידעו את ההיסטוריה המשפחתית לדורי דורות.

הנינה אריאל: היה לי ‏תענוג לעבוד עם סבתא ולהכיר את המשפחה יותר ‏לעומק, ‏הכרתי המון דברים חדשים על המשפחה, איך סבתא שלי הגיעה לארץ ישראל ‏ומה עברה בדרך. ‏נהניתי מאוד מהתהליך.