מאגר סיפורי מורשת

שמי הוא אליהו ברוך, נולדתי בתאריך 21.8.1952 בבית החולים הסקוטי בעיר טבריה בישראל להוריי, רוזטה ויצחק ברוך, שעלו מבולגריה עם קום המדינה.

הוריי ניצלו בזמן השואה. זאת בזכות הארכיבישוף של בולגריה, שהגן על יהודי ארצו בכך שהוא הצליח לשכנע את שלטון הנאצים שלא להגלות את היהודים למחנות ריכוז אלא להשאירם בבולגריה. אבל לצערנו זה היה תקף רק למבוגרים כי את הצעירים לא הצליח להשאיר בארצם. הצעירים לנלקחו למחנות עבודה וגם אבי נלקח למחנה עבודה. אבי עבד במשך ארבע שנים בעבודת כפייה.

ילדותי

בגיל 5 (שנת 1957) עברה משפחתי מטבריה לעיר יפו, ושם למדתי בבית הספר העממי (יסודי) ששמו היה שבי ציון. חבריי לשכונה שאיתם התרועתי ושיחקתי, אני זוכר שהיו בבתים הסמוכים לשלי והכל היה קרוב. היו גם משפחות ערביות. ולכן היו לי גם חברים ערבים שלא כמו המקובל בישראל.

תקופת לימודיי עברה בבית הספר בצורה סבירה ורגוע בגלל המשחקים, הלימודים לא היו העיקר. רוב זמני הפנוי היה במשחקים. בגיל 10 עברנו לגור בעיר בת ים ושם התרועתי עם חבורת נערים שגם היו שכניי. השתתפתי בתנועת הנוער העובד והלומד ואפילו למדתי לנגן על אקורדיון.

אוסף תמונות מן האלבום המשפחתי

שירות צבאי

לאחר שתי שנות לימוד בבית ספר תיכון מקצועי ששמו "יד סינגלובסקי" במגמת אלקטרוניקה, החלטתי עם הוריי להכנס לפנימיית בית הספר הטכני של חיל האוויר. למדתי בפנימיה במשך שנתיים ועם סיום לימודי גוייסתי לחיל האוויר. שירתי במשך ארבע שנים כולל שנת קבע. השתתפתי במגוון מלחמות: מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור ומלחמת שלום הגליל.

במלחמת יום הכיפורים התנדבתי לעבור לבסיס חיל האוויר שבעיר פאיד שנמצאת מעבר לתעלת סואץ שבמצרים אשר לשם הגיעו מטוסים של חיל האוויר שהיו צריכים טיפול טכני, אני הייתי בין הראשונים לתת להם את הטיפול הטכני הדרוש.

בתקופת המילואים הועברתי לטייסת מסוקי הקוברה ובתקופה זו שירתי במלחמת שלום הגליל הראשונה (בלבנון).

סבא מספר לאריאל על מלחמת יום כיפור: 

מקצוע ועיסוק, בניית משפחה

לאחר שחרורי מהצבא התחלתי ללמוד בבית הספר להנדסאים בערב. במשך היום עבדתי בחברת השמירה בפיתוח במערכות אזעקה לבנקים. אחד מהעובדים שהתחברתי איתו בחברה הכיר לי ידידה שברבות השנים הפכה להיות רעייתי, סבתא של אריאל. לאחר שנה נולדה בתי הבכורה רוזנה (אימא של אריאל) ולאחר ארבע שנים נולד בני הקטן יצחק.

ברבות השנים נולדו לבתי נכדתי הראשונה שירי, ולאחריה התאומים אריאל ורועי. לבני הצעיר נולד ילד מתוק בשם תום. היו תקופות שהרביתי לקחת את משפחתי לטיולים ולפיקניקים בטבע.

תחביבי ועבודה

במהלך השנים תמיד היה הספורט התחביב המוביל בחיי. פעמים- שלוש בשבוע התאמנתי במכון כושר. תחביבים נוספים הם צפייה בהצגות, סרטים, מוזאונים, נסיעות לחול וזהו בערך.

כיום בשנת 2022 אני בן 69 ואני עדיין עובד בתחום השיווק.

הזוית האישית

סבא אליהו: לאריאלי שלי היקר מאד מאד, נהניתי לספר לך את קורות חיי ולהרגיש איך ניהלת את השאלות, התרשמתי מההתעניינות והסקרנות שלך. אוהב מאד מאד. סבא.

אריאל הנכד המתעד: היה לי ממש כיף לעבוד על התיעוד עם אליהו (סבי). הוזכרו הרבה דברים שלא ידעתי שהיו בעברו, ואני לא חושב שהייתי שומע על הדברים הללו אם לא היה לנו את התכנית החשובה הזאת.