מאגר סיפורי מורשת

סבתא תמר (טאוס) מספרת לנכדתה יהודית אירני.

שמי תמר (טאוס) אירני לבית חקשורי. נולדתי בצפת, עיר הקודש, בשנת 1958. קוראים לי בשם "טאוס", כי אני קרויה על שם אחותי הבכורה שנפטרה, ואני הוספתי את השם תמר.

משפחתי

הוריי, אברהם וחיות חיה חקשורי, וכן כל אחיי נולדו בפרס, רק אני נולדתי בארץ. אבא שלי ע"ה היה אומר לי תמיד, שכאשר נולדתי נהיה אור גדול בבית. מאז מצבם הכלכלי השתנה לטובה. הם התעשרו, וקנו חנות מכולת. לא היה חסר לי כלום, עוד  לפני שביקשתי משהו מאבא שלי, כבר קיבלתי. הוא אף פעם לא החסיר לי דבר. היו לי הורים מיוחדים שפינקו אותי בלי סוף. סבא שלי היה צדיק גדול ומוכר מאוד. כולם היו באים אליו  להתברך על ידו.

משפחתי

ילדותי

בילדותי גדלתי בישוב חצור הגלילית השוכנת בגליל העליון צפונית-מזרחית לצפת וצפונית לראש פינה. בית הוריי היה חרדי. אבי היה אדם מאוד חולה. אמי הייתה עקרת בית, היא בישלה, כיבסה ביד והייתה אחראית על טיפול בכל ענייני הבית.

כפי שסיפרתי, הייתה לנו חנות מכולת. מאז ילדותי הייתי צריכה לעבוד בחנות ולעזור. כמובן, תוך כדי כך גם למדתי. בהתחלה למדתי בבית ספר ממלכתי כללי "משכן". באמצע השנה של כיתה א'  הוריי העבירו אותי לבית הספר דתי "חוני המעגל" בחצור הגלילית.

הייתי ילדה מאוד חביבה לכל הסביבה. כולם אהבו אותי. תמיד אספתי את השיער שלי לקוקו. התחביבים שהיו לי: לאסוף בולים ומכתביות. המאכל האהוב עלי היה ארטישוק ופולים. בשעת הפנאי שלי הייתי יושבת לקרוא ספרים. היה לי חנות של ממתקים. ותמיד היה לי תיק מלא ממתקים. בתיכון בפנימייה, כל מי שרצתה משהו, באה לקחת ממני, כי תמיד היה לי הכול. היו לי חברות מהכיתה ומהשכונה, שיחקתי איתן בהפסקות, בבית ובחצר.

החוויה שנחרטה בזיכרוני, כשהייתי ילדה קטנה ממש, אולי בכיתה א', הייתי כבר מטפלת בחופשים בכל האחיינים שלי לבד.

לימודיי ועיסוקיי

הייתי תלמידה מצטיינת בכיתה. שימשתי תמיד דוגמא ומופת. למדתי במגמה למלאכה סריגה, נגרות ועוד. אהבתי את הכול. סרגתי הרבה שמלות, סודרים וצעיפים. בנגרות הכנתי קופסא לכלי תפירה, שעד היום נמצאת אצלי. לא היה שיעור שלא אהבתי. אבל לא אהבתי לצאת לטיולים, כי לא הייתי מרגישה בטוב. הייתי מארגנת מסיבות כיתה. את שיעורי הבית הייתי עושה בכיתה וכל התלמידות היו סביבי. גם במבחנים הייתי מצטיינת. יש לי, כמובן, את כל התעודות. המורה שאהבתי במיוחד, הייתה שולמית לוי מקריית שמונה.

את למודי התיכון למדתי ב"בית יעקב" בקריית אתא, והתחלתי ללמוד בשלוחה של אוניברסיטת "בר אילן" בצפת. באמצע השנה עברתי לכפר חב"ד "בית רבקה".

התחתנתי עם בעלי יצחק בשנה הראשונה ללימודים שלי בסמינר "בית רבקה". עברנו לגור בקריית מלאכי, ולאחר נישואיי, בכל בוקר הייתי נוסעת לכפר חב"ד מקרית מלאכי. הייתי התלמידה הכי חרוצה בכיתה. סיימתי את הלימודים בהצלחה. תמיד הרב שמואל חפר, מנהל הסמינר, ציין אותי לשבח בפני הכיתה.

כשסיימתי את למודי ההוראה, ממשרד החינוך שלחו אותי לעבוד בבאר שבע בתור מחנכת לכיתה ג'. אבל חמותי לא הסכימה  שאסע כל יום מקריית מלאכי עד לבאר שבע.  אחרי שנה משרד החינוך דרש ממני להחזיר את ההלוואה המותנית שקיבלתי עבור לימודי ההוראה שלי. נסעתי לבאר שבע עם מירב בתי הבכורה ואמרתי להם שאני מוכנה לעבוד. לאחר מכן המפקח ראובן ממו סידר לי עבודה בבית ספר "נצח ישראל" בקריית מלאכי קרוב לבית. בתחילה התחלתי כמורה ממלאת מקום בבית הספר, ומאוחר יותר המפקח ראובן ממו נתן לי כיתת חינוך מיוחד. אהבתי את ההוראה. תמיד נהניתי בעבודה, וב"ה, עד היום אני ממשיכה לעבוד. עבדתי גם בקרן ג' בשיעורי יהדות. אני מלווה ומדריכה קשישות בביתן. אני אוהבת להתנדב בקהילה.

מנהגים וחגים

המנהגים המיוחדים במשפחה: חג המימונה, שמקורו בפרס: בביתנו היינו מניחים על השולחן קערה מזכוכית עם מים, ומניחים בתוכה מטבעות כסף ועלים ירוקים. על השולחן היו מאכלים שונים.

חג הפסח הוא החג אהוב עלי ביותר. אצלנו נוהגים לאכול אורז בפסח. לכן לפני החג אנחנו מקפידים להכין ולברור כמות גדולה מאוד של אורז, כמות שתספיק לכל ימות החג. לפני החג היינו מנקים כל חדר יפה יפה, ולא היינו מכניסים לשם כבר חמץ. בליל הסדר אנחנו מקפידים שגם הילדים הקטנים ירימו את המצות ויגידו מתוך ההגדה את הקטע "הא לחמא עניא". בביתי הקפידו ומקפידים מאוד על שמירת שבת קודש.

הקמת המשפחה

התחתנתי בתאריך כ"ד אב תשל"ט הייתי בדיוק בת 19. יום הולדתי הוא בכ"ד אב. החתונה שלי התקיימה באולמי גיל. כשהייתי בגיל 21  נולדה לי הבת הבכורה מירב תחי'. יש לי שלושה בנים ושלוש בנות. כמו שאבי ע"ה בירך אותי, יש לי ב"ה 25 נכדים מקסימים. אנחנו יותר מבקרים אותם. בחגים הם באים אלינו.

סדר יומי

סדר היום שלי כיום הוא מלא וגדוש. בשעה 6:45 אני יוצאת לליווי בהסעה לילדים עם צרכים מיוחדים. בשעה 8:15 אני מגיעה לעבודה ב"אופק"- מסגרת של אנשים עם מוגבלויות. בשעה 13:00 אני גננת צהרון בגן אלמוג בנים בחב"ד. אני מאוד אוהבת להתנדב בקהילה. ובמיוחד להקשיב, לדבר ולעזור לאנשים.

אני אוהבת במיוחד להכין את המאכלים לכבוד השבת. שולחן השבת אצלי מלא במטעמים. קודם כל אוכלים דגים. אחר כך עוף ותפוחי אדמה, ובסיום הסעודה כוס תה עם עוגיות ופיצוחים. מדי פעם מגיעים אלינו אורחים להתארח ושרים זמירות שבת הכתובות בסידור.

אני מודה לקב"ה יום יום שנותן לי את הכוח  לעזור, ומתפללת שאוכל להמשיך במשימות הקדושות.

אני כאם צעירה

הזוית האישית

הנכדה יהודית: תודה לך סבתא, שפינית מזמנך היקר והגעת לספר לי את סיפורך. היה מעניין ומרתק. מאחלת לך שה' ייתן לך הרבה בריאות ונחת ממני ומכולם.