מאגר סיפורי מורשת

ילדות – עד גיל 8

שמי אהרון, נולדתי בפתח תקווה, בבית חולים בית רבקה שהיום הוא בית חולים גריאטרי, בשנת 1952. אני ילד חמישי אחרי שני אחים ושתי אחיות, לי קראו מזאניק (שם חיבה). בגיל 4 הלכתי לגן ובגיל 6 התחלתי את לימודיי בבית ספר דתי, מפני שמשפחתי הייתה דתייה. בבית ספר למדנו מקצועות הקשורים לדת. באזור שבו גרתי היו מלא פרדסים, לא היו כבישים, הכל היה חול ובחורף היינו הולכים לבית ספר בבוץ.

נעורים – עד גיל 14

ליד ביתי היה מגרש כדורגל של הפועל פתח תקווה, שם שיחקתי עד שהתגייסתי לצבא. בכיתה א' התחלנו ללמוד בשעה 08:00 אבל הגענו לבית ספר כבר בשעה 07:15 כדי להתפלל שחרית. בצהריים התפללנו מנחה. בשעה 15:00 סיימנו ללמוד. כשהגעתי הביתה הכנתי שיעורי בית שהיו בעיקר בנושאי דת. בינתיים התקרבתי לגיל 13 ולהכנות לבר מצווה שלי, ההכנות כללו לימודי הפטרה בתורה. קריאת ההפטרה נעשתה על ידי לימוד טעמי המקרא ולימוד של דרשה אותה חתן הבר מצווה מקריא בזמן המסיבה. בימים שלמדתי להפטרה, המורה שלי הסתיר בביתו את מנחם בגין, שבזמנו היה מבוקש על ידי הבריטים ששלטו בארץ, מפני שהיה ראש ארגון האצ"ל וזה היה בשנות 1946-1947.

בחרות – עד גיל 18

כשסיימתי את כיתה ח' עליתי לתיכון והיה ברור שאלך לישיבה דתית, אבל בסופו של דבר לא יצא לי להיכנס לישיבה. לכן התחלתי ללמוד בתיכון מקצועי, עמל פתח תקווה, שם למדתי את מקצוע התעופה שעד היום בו יצאתי לגמלאות התפרנסתי ממנו. במקביל המשכתי לשחק כדורגל, בשנת 1968 זכינו באליפות ישראל. בשנת 1969 המשכנו למשחקי חוץ עם המאמן שלנו, זאב זלצר, שהוא היום פרשן ספורט בערוץ הספורט. בתקופה שבין סיום הלימודים לבין הגיוס לצבא התחלתי לעבוד בתעשייה אווירית בטייסת מטוסי דקוטה שם עבדתי כשנה. בגיל 18 התגייסתי לצבא ובזה נגמר חלקי בכדורגל.

עם הנבחרת בוינה, 1969

תמונה זאת צולמה בווינה בירת אוסטריה בשנת 1969 במסע משחקים מסביב לעולם, המסע היה בעקבות זכייתנו באליפות נוער צפון. לאחר מכן נסענו לגרמניה והיינו שבועיים במחנה אמונים בין-לאומי. המחנה היה באמצע יער ליד העיר רצבורג.

בתקופה הזו, לאחר פרישתי מכדורגל, התחלתי לשמוע רדיו מפני שהיה רק ערוץ 1 בטלוויזיה. כל הזמן שמעתי רק ערוץ אחד ברדיו, אהבתי לשמוע שירי ארץ ישראל ועד היום נעים לי לשמוע אותם.

תקופת הבגרות

סיימתי בית ספר מקצועי עמל למקצוע תעופתי שנקרא חמ"מ, חשמלאי ומכשירן מטוסים. את לימודיי סיימתי ביוני 1969 וביולי התקבלתי לעבודה בתעשיה האווירית, שם עבדתי עד ינואר 1971 ואז התגייסתי לצבא לתותחנים. הייתי מפקד תומת תותח מתניע עד מאי 1974 כולל במלחמת יום כיפור, שפרצה כאשר שירתי בגזרת תעלת סואץ.

מבצע למופת

"בביצוע בדיקה לאחר טיסה במטוס ערבה פרצה אש במנוע שמאל. בהבחינו באש, פעל אהרון וילמובסקי ביעילות ובנחרצות וכיבה מיד את האש בעזרת מטף כיבוי האש. בביצוע פעולות אלה גילה אהרון וילמובסקי אחריות, מסירות ויוזמה שמנעו התפרצויות אש אחרות."

עיתון "ביצוע למופת" עם מצטייני חיל האוויר

כשהשתחררתי חזרתי לתעשיה האווירית עד לאוקטובר 2019. בתוקף עבודתי עבדתי על כל סוגי מטוסי התובלה: דקוטה d.c.3 נורד, הרקולס c130, ערבה ואחר כך, בשנת 2004, עברתי למטוסי נוסעים: בואינג 737, 757, 747, 787 ואיירבאס 300. לסיכום: היו לי חיים תעופתיים מלאי סיפוק ויכולות.

בחגיגות 40 שנות עשייה

הזוית האישית

אורי הנכד המתעד: התרגשתי בכל מפגש עם סבא, נהניתי לשמוע על העבר של סבא ולמדתי על תפילות מנחה ושחרית.

אהרון: נהניתי להעביר לנכדי מידע על צורת חיי, וריגשה אותי מאוד ההזדמנות להיות ביחד.