מאגר סיפורי מורשת

שמי שלו, אני שמתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סיפור חייה של סבתי, מזל קרני, במאגר המורשת של התכנית. וכך סבתא סיפרה לי:

"נולדתי  בעיר חלב, בסוריה. דיברנו בשפה הערבית והתפללנו בעברית. קוראים לי מזל, אבל נולדתי בשם פורטונה. אחותי ביקשה שיקראו לי כך על שם אלת המזל.

כשעלינו לארץ גרנו בשכונת נווה צדק בתל אביב הצעירה. זה היה בזמן שלטון המנדט הבריטי. מסביב היה הרבה חול, אורחות גמלים עמוסות תפוזים, חוף ים כחול. הבית היה צנוע מאד. חדר אחד לכל המשפחה. המטבח היה מחוץ לבית וגם השירותים היו בחצר. בהתחלה הייתי בפעוטון ואחר כך בגן ובבית לבנות מזרחי.

את הכביסה עשתה אישה בדווית עם ציורים על הידיים ועגיל באף. את המקלחת עשינו במטבח – חיממנו מים על פרימוס בדוד ועם כד יצקנו את המים על הגוף. היה בית כנסת מיוחד לעדת החלבים, אני זוכרת את התפילות והסוכריות שזרקו. אספנו את הסוכריות מהרצפה וכל המרבה הרי זה משובח.

בחלב אבא שלי לבש אמבז, זו מן שמלה של גברים ותרבוש על הראש. גרנו בשכונת היהודים. זו הייתה קהילה חמה מאד, מסייעת לחלשים. היתה מודעות גבוהה לעלייה לארץ. אנחנו היינו דתיים בחלב. כולם היו דתיים והלכו לבית הכנסת. הקהילה היהודית בחלב עתיקה מאד, מייחסים לה את ספר תורה "כתר ארם צובא" שנחשב לספר התורה העתיק ביותר.

השם של אבא שלי גבריאל (ג'מיל) שאשו, השם של אימא שלי שרה. שמות האחים שלי: פרידה, מרדכי, אליהו, דוד, בתיה ומשה. אבא שלי היה סנדלר, אימא שלי הייתה עקרת בית. אימא שלי לא ידעה לקרוא ולכתוב – היא לא למדה בבית ספר, אבל היתה לה חכמת חיים.

משחקי ילדות ששיחקנו בהם היו חמור חדש, קפיצה על חבל, קלאס, חמש אבנים. החברות שלי היו מינה, זהבה, רמה, עליזה, שוש, מתנה ופרחיה. שיחקנו במגרש ליד הבית ובבית הספר. היינו בפעילויות בתנועות נוער: צופים, נוער העובד, בני עקיבא. בקיץ היינו במחנות עבודה בקיבוץ. המאכל האהוב עלי היה עיג'ה בפיתה ופיתה בשמן זית וזעתר. אימא שלי היתה מכינה ממתקים בבית, למשל זינגול – בצק שמטגנים בשמן עמוק וטובלים בסירופ מתוק.

סבתא בילדותה

הזוית האישית

סבתא מזל ושלו: החוויה שלנו מתהכנית הייתה מעולה, נהנינו לעבוד יחד ולספר את סיפורה של סבתא.