מאגר סיפורי מורשת

שמי חיה מושקא ברנשטיין, ואני רוצה לספר על סבא שלי בנימין – אבא של אבא שלי, לסבא בנימין יש ארבעה שמות, אלתר, בנימין, יהודה – לייב.

ומעשה שהיה כך היה:

כשסבא נולד, בברית המילה, נקרא שמו בישראל בנימין יהודה לייב. אביו ר' מאיר שלמה שלח מכתב להודיע לרבו האדמו"ר מקרלין על הולדת בנו ועל קריאת השם שניתן לתינוק. במכתב התשובה ששלח רבו לסבא רבא שלי הוא כתב שיוסיפו לתינוק גם את השם אלתר – סגולה לאריכות ימים. לימים נודע, שאכן סבי היה בן יחיד, בנימין יהודה לייב – על שם סביו.

עמידה ליד המזוזה כסגולה לבטל פחד

כשסבא היה ילד קטן הוא הלך עם אמו לבקר בגן חיות. לאחר כמה ימים הוא התחיל לסבול מחרדות ופחדים והתקשה להירדם בלילות, ולכן, לקחו אותו לאדמו"ר מבעלזא – הרה"צ ר' אהרן זצ"ל. האדמו"ר אמר להעמיד אותו ליד המזוזה ולומר: "הרב מבעלזא אמר שצריך לפחד רק מהקב"ה" ואכן, הפחדים נעלמו.

סבא מספר על מחיר הדמים של מלחמת תש"ח

הוריי, סבא (מאיר) וסבתא (ברכה) התחתנו בשנת תש"ז, אני נולדתי בחודש אדר תש"ח. בהיותי בן חודשיים (ה' אייר) הקימו את המדינה, ואז החלו הערבים להילחם נגד היהודים, עיקר הסבל היה בירושלים, הפגיזו שם כל הזמן את העיר. ארבעה שבועות כולם היו במקלטים, אין יוצא ואין בא.

באחד הבקרים, היה זה ב-י"ד אייר, פסח שני, סבא, אבי, יצא לבית הכנסת לתפילת שחרית, לא רחוק מביתו, ואז בדיוק ירו פגז, הוא נפגע מרסיס ונהרג בפסח שני בכיכר השבת, זה היה בהיותו בן 23, סבתא והוא היו נשואים כאחד עשר חדשים  בלבד – היא נשארה אלמנה בגיל 20!

סבא בנימין לא הכיר את אביו, מאיר, מכיוון שהיה בן חודשיים בלבד כשאביו נהרג!

בני המשפחה של סבא מאיר ישבו שבעה, הם ישבו בבית פרטי – קומת קרקע. באיזה שהוא שלב פתחו את החלון כדי שיכנס מעט אוויר לשאוף, אך שוב החלה הפגזה. אחותו של סבא מאיר, נחמה, ניגשה לחלון כדי לסגר אותו, אך, פתאום עף רסיס לכיוונה, והיא נהרגה במקום ארבעה ימים אחרי סבא מאיר.

כשהם ישבו שבעה על סבא מאיר, נערכה לוויה נוספת, הלווייתה של אחותו הדודה נחמה, ימי האבלות התארכו בעוד ארבעה ימים נוספים. נחמה נספתה בהיותה בת 18 בלבד! סבתא, האימא של נחמה ושל סבא מאיר, התעלפה. היה קשה מאוד להעיר אותה, היא הייתה שרויה ושקועה מאוד בצער.

סבא מאיר, היה חסיד קרלין. הייתה חבורה, שהייתה קרובה מאוד לאדמו"ר מקרלין, ר' יוחנן זצ"ל, סבא היה ראש החבורה, הוא היה קרוב מאוד לאדמו"ר מקרלין.

סבתא ברכה, אשתו של סבא מאיר הי"ד התחתנה רק כעבור 12 שנים בהם הייתה אלמנה! בנישואיה השניים נולדו לה עוד שתי בנות".

סבא בנימין סיפר לי, שבשבת הוא היה אוכל סעודה אחת אצל סבתו וסעודה שנייה אצל אמו ובעלה. סבא, בילדותו היה קשור מאוד לסבתא שלו. היא הייתה בשבילו כמו אימא, היא נפטרה כאשר סבא בנימין היה בגיל 19.

סבו של סבא מאיר הי"ד-היה דיין בירושלים. הוא היה ראש בית הדין. קראו לו פישל וכינו אותו "פישל דיין", על שם העיסוק שלו. הוא היה גר בעיר העתיקה, וסבא מאיר הי"ד היה מתארח אצלם הרבה.

פעם אחת בליל הסדר, סבא מאיר נרדם חזק באמצע הסדר. כמה אנשים ניסו להעיר אותו, אך ללא הצלחה, אז הסבא  ר' פישל אמר, שיורידו לו את הכיפה, בשניה שהורידו לו את הכיפה, הוא התעורר – זה סימן של איש ירא שמים!

הזכרנו מקודם את סבתו של סבא, היא הייתה חב"דניקית, ומכיוון, שסבא היה אצלה הרבה בבית, הוא הפך לחבד"ניק!

הזוית האישית

הנכדה חיה מושקא: תודה לך סבא, שהקדשת מזמנך לספר לי על על הילדות שלך ועל המשפחה. למדתי והחכמתי. מאחלת לך הרבה בריאות ונחת.