מאגר סיפורי מורשת

סבא אלי מספר:

"משפחת סבי נולדה וחיה בעיראק (בחבל כורדיסטאן שזו מדינת ערב), בכפר דהוק במשך שנים רבות, עד שהמשפחה החליטה שעליה לעלות לארץ לישראל. המשפחה עלתה לישראל בשנת 1951.

סבא רבא שלי, שמעון, נולד בשנת 1910 וחי בעיראק. הוא נישא לסבתי גורג'יה והם חיו ביחד עם ארבעת ילדיהם בהרי כורדיסטאן בשכנות עם ערבים מקומיים. הם התפרנסו מעבודות חקלאות וגידולי מקנה. בנוסף הם גרו בקרבת נהר הפרת וניצלו את מקורות המים לצורכיהם הפרטיים: לשתייה, להשקיית השדות, לכביסה ולרחצה. הבנים של סבא שמעון היו שמואל ושלמה והם עזרו לו בעבודות משק החקלאות ובעבודות הפרדסים. החיים לא היו קלים, הם והתפרנסו בקושי רב.

סבא רבא שמעון לוי ז"ל

לאבא שלי היו שישה ילדים מאשתו הראשונה: הבת הראשונה זמירה, אחריה נולד שלמה (שקיבל את שמו לזכר האח שנפטר), יעל, שושנה, חנה ואסתר. מאימא שלי נולדו לו עוד שלוש ילדים: רחל, שאול ואני (אלי). סה"כ היינו תשעה אחים. הרגשנו כמשפחה אחת מאושרת. אמנם לא היה קל, אך תמיד היתה אהבה בינינו ועד היום אנחנו בקשר טוב, חם ואוהב.

מסורת והדת היהודית

למרות שמשפחתי גרה בין הערבים והמוסלמים היא שמרה על יהדותה  כדי שלא יתבוללו בין הגויים. הם התפללו, שמרו על המצוות וחגגו את חגי היהודים על פי המסורת היהודית. אחת המצוות הנדירות שבתורה הינה מצוות  "ייבום" – זו מצווה המחייבת גבר לשאת לאישה את אשת אחיו שנפטר ללא ילדים, כדי להמשיך את השושלת המשפחתית. סבי שמואל קיים אותה לפי הנחיות סבא שמעון ולכן הוא נשא לאישה את אשת אחיו שלמה שנפטר ולא היו לו ילדים לכן סבי שמואל התחתן עם סבתא חסינה.

בשנת 1948, בארץ ישראל התחוללה מלחמת העצמאות, כאשר מדינות ערב ניסו לכבוש את ארץ ישראל ולגרש את היהודים מהארץ. בעקבות מה שקרה בארץ, הערבים החלו להציק ליהודים במדינות ערב ולגרום להם נזקים בנפש וברכוש.

העלייה לארץ ישראל

כאשר המצב היה בלתי נסבל, החליט סבא שמעון ועוד מספר משפחות לעלות לארץ ישראל וזאת גם לאחר שמדינת ישראל קראה ליהודים במדינות ערב לעלות לארץ ולחזק את הישוב היהודי. סבא שמעון החל בהכנות לעלייה לישראל, כמובן בחשאי, כדי לא לגרום למהומות ולהתנגדות של הערבים. הוא מכר את כל הרכוש [הבית והשדות] לערבים מקומיים.

מבצע עזרא ונחמיה

מבצע עזרא ונחמיה היה בשנת 1952 ונקרא על שמם של מנהיגים יהודים שהיו בגולה עם היהודים בבבל. המבצע בוצע על ידי הסוכנות היהודית לישראל ובשיתוף גורמים שונים מאמריקה. הסוכנות טיפלה בכל הנושאים הקשורים החל מהיציאה מעיראק ועד להתיישבותם וקליטתם במושב. מטרת המבצע העלאת יהודי עיראק לישראל. במבצע העלו את יהודי עיראק לקפריסין במטוסים אמריקאים ומשם לישראל במבצע זה העלו כ- 120,000 יהודים לישראל.

מחנות לקליטת עולים

לאחר שנחתו היהודים בארץ, הם פוזרו במחנות עולים לצורך קליטה, רישום ובדיקות רפואיות. מחנה העולים הראשון היה "שער העלייה", באזור חיפה. החיים במחנה היו קשים, מעט מים, ללא חשמל ועם ציוד מינימלי. לאחר שבועיים הוצע לעולים לעבור למעברה במושב נס הרים, באזור ירושלים.

החיים בנס הרים

משפחתו של סבא שמעון החליטה לעזוב את "שער העלייה " ולעבור למעברה בנס הרים. גם במעברה זו החיים היו קשים, ללא פרנסה ותעסוקה, כמו כן, התנאים התברואתיים היו קשים ואז הוצע להם לעבור לליפתא, שכונה ערבית בכניסה לירושלים. שם, החיים היו טובים יותר מכיוון שהחיים היו דומים לחיים בעיראק. הם גרו בבתי אבן ובמדרונות בלי חשמל, שאבו מים מהמעיין לבישול, כביסה, רחצה וכו'. משפחתו של סבי גרה בליפתא עד סוף שנת 1952 ואז בשנה זו אני נולדתי – סבא אלי.

המעבר מהעיר למושב

התנועה מן העיר אל המושב הינה תוכנית של הסוכנות היהודית בשילוב כל גורמי ההתיישבות להעברת כל העולים מהמעברות אל הכפרים והמושבות כדי לחזק את היישוב היהודי בארץ. סבא שמעון ושמואל קיבלו את ההצעה עם עוד משפחות לעבור למושב. חלק מהמשפחות שלא רצו לעבור למושב נשארו בליפתא.

העבודה החקלאית והמחייה במושב

העיסוק העיקרי של חברי המושב היה עיבוד אדמות וגידול ירקות ופירות. פעם בשבוע היה מגיע סוחר קונה את הסחורה וכך היו מתפרנסים במושב. מלבד הגידול של הירקות והפירות. התושבים גידלו בהמות משק ומהם הפיקו גבינות, חלב ומוצריי מחייה.

המעבר לירושלים

בשנת 1965, מספר משפחות החליטו לחזור חזרה לירושלים ולהתאחד עם המשפחות שנשארו שם ולא עלו למושבים. כחלק מהעלייה לעיר, הסבים שלי מכרו את השדות ואת משק הבית ורכשו דירה בירושלים, בשוק מחנה יהודה ובנוסף דוכן בשוק על מנת להתפרנס. משפחתי הסתגלה לחיים בירושלים במהירות. חלק מהאחים עזרו לפרנס את הבית וחלק מהאחים הלכו לרכוש השכלה.

שיבה טובה

סבא שמעון וסבתא גורג'יה האריכו ימים ונפטרו בשנות השמונים, בשיבה טובה וזכו לראות נכדים ונינים וביניהם אבי שמעון הקרוי על שמו של סבא רבא שלי. סבתא חסינה נפטרה בשנת 97, לאחר מחלה. סבתא שמחה וסבא שמואל נפטרו בשיבה טובה וזכו לראות את המשפחה גדלה וצומחת".

סבא אלי שלי

כשהמשפחה עלתה לירושלים, סבי אליהו נשלח ללמוד בביה"ס, על מנת לרכוש השכלה. כשגדל, התגייס להנדסה קרבית. משם נשלח לקורס קצינים וחתם קבע לעוד שנים רבות בצה"ל, מתוך אהבה למולדת ולמדינה. במהלך השירות הצבאי פגש סבי את שושנה, שבמקרה נשלחה לשרת בבסיס של סבי. ומשם פרחה האהבה. הם נשאו בשנת 1978 וזכו להקים משפחה בת 5 ילדים ו- 12 נכדים.

החלום שלי: לבקר בבית הישן של ההורים שלי בעיראק. כמו כן לבקר במושב ירדנה עם מעין.

הזוית האישית

מעין: היה ממש כיף לשמוע את הסיפור של סבא אלי, ואיך הם הגיעו במעברה ואיך הם גרו במושב ירדנה. אני גם מקווה שסבא נהנה איתי למרות שזה לא הפעם הראשונה.

סבא אלי: העבודה עם הנכדה מקסימה מעין הייתה חוויה מרגשת מאוד היא התעניינה מאוד ורצתה לשמוע דברים נוספים. הסברתי למעין שהיה קשה מאוד לאסוף יותר פרטים וסיפורים כי הדור של סבא שלי לא קיים וכול מה שסופר זה משיחה עם משפחה וזכרונות שלי. במהלך הסיפורים למעין התרגשתי מאוד עם דמעות בעיינים.