מאגר סיפורי מורשת

הנכדה נועה מתעדת את סיפורה של סבתא מרגלית פרץ במסגרת תכנית הקשר הרב דורי

משפחתה של סבתא מרגלית

שם סבתי הוא מרגלית פרץ, שמות הוריה הם יעקב ורחל, שם משפחת נעוריה היה מנשה. סבתי נולדה בשנת 1946 בישראל, בירושלים. סבתי נישאה בשנת 1966. מספר הילדים שילדה תשעה. השפה המדוברת בבית סבתי הינה עברית. וכשההורים דיברו ביניהם, הם דיברו בספרדית. סבתי נקראה על שם סבתה.

בבית הוריה של סבתי היו שני חדרים, כאשר סבתי ושאר הילדים רצו להתקלח, הם התקלחו במטבח שנמצא בחצר וגם בשלו בו. בית הכנסת היה במרחק שני רחובות מבית סבתי. לא היה יער או ים בקרבת מקום. שמות אחיה ואחיותיה של סבתי הם: ניסים חי, אסתר, מרים, מרגלית – (סבתי), רבקה ויוסף.

אמה של סבתי, רחל, הייתה עקרת בית ובעלה, יעקב, היה פחח. אמה הייתה מסודרת ומסורה לילדים. והייתה אישה מאוד אינטליגנטית, היא ידעה כמה שפות, והייתה מוכשרת בכתיבת מכתבים. אביה של סבתי היה חזן מעולה, הוא היה קורא בתורה, בעל תוקע ומומחה לשירי שבת. אמה של סבתי הייתה בהירה וג'ינג'ית. אביה היה מעט כהה בעל שיער שחור. סבתי קנתה דברים בעיקר בשוק הבוכרים, והייתה גרה בשכונה יהודית. מקומות המפגש היהודיים היו בעיקר בבתי כנסת ובמקומות שמחה כמו חתונה.

שנות ילדותה

סבתי מתגעגעת למשחקי החברה עם ילדי השכונה. סבתי אהבה לשחק ב-5 אבנים משחק ארץ ומשחקי קופסא כמו: סבלנות, חבל. ואהבה להתאמן בספורט. סבתי הייתה ילדה, שמעבירה דברים בקלות. ילדה טובה ורגועה. היא אהבה לפזר את שערה, שהיה קצר ומקורזל. היא אהבה לאכול פלפלים וכרוב ממולאים באורז עם בשר ואת החמין, שאמה הייתה מכינה לשבת, וגם דגים ממולאים ברוטב עגבניות.

סבתי הייתה משחקת עם חברות במחבואים ותופסת. לחברה הטובה של סבתי קוראים: מלכה קפלן. היו עוד בנות, שסבתי אהבה ללמוד ולהכין איתן את שיעורי הבית. סבתי הייתה משחקת בבתים של חברות וברחוב שליד ביתה. סבתי הייתה תלמידה: ביישנית, שקטה וחרוצה. בית הספר שסבתי למדה בו הוא 'בית יעקב' המקצועות שנלמדו היו: תורה, נביא, טבע, ציור, חשבון, הסטוריה, תולדות עם ישראל, זימרה, אנגלית (בסמינר), עברית ותפילה. היו טיולים, והיו מסיבות כיתה, היו שיעורי בית, מבחנים ותעודות. המורה שהכי זכורה לסבתי היום, מרים רוסט, שלימדה אותה בכיתות א' ו-ב'.

עיסוקיה

סבתי עבדה במשרד האוצר (זו הייתה אפשרות שנייה במקום מורה), היא ורכשה מקצוע בארץ. סבתי נהנתה מעבודתה, מקצוע זה לא מלווה את סבתי היום, אם סבתי אחרה לעבודתה זה היה מסיבה מוצדקת, ולעיתים רחוקות סבתי עבדה גם כמתנדבת בליווי קשישים.

חגים ומנהגים

המנהגים המיוחדים במשפחתה של סבתי הם: בשבועות אכלו מאכלי חלב, ואמה הייתה מכינה דייסות. אביה היה מספר ליד השולחן את כל מגילת רות. החגים האהובים על סבתי הם: ראש השנה, פורים, חנוכה, סוכות ושבועות. סבתי נהגה לעשות את ימי ההולדת בבית הספר, לסבתי היו מנהגים יהודים כמו: לנסוע בל"ג בעומר לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, במשפחתה של סבתי היו מהדרים בשמירת שבת כהלכתה, הדלקת נרות, וכשרות למהדרין. לסבתי לא היה קשר חזק עם הרבי מליובאוויטש. אבל משפחתה היו אוחזים ממנו מאוד ומקבלים את דבריו.

הקמת המשפחה

סבתי הכירה את סבי בחתונה של חברתה שהתחתנה עם חבר של סבי, החתן היה השדכן. סבתי התחתנה בשנת 1966. סבתי הייתה בת 20, חתונתה נערכה בבית כנסת בעיר תל אביב. סבתי הייתה בת 21 כאשר נולד הילד הראשון. לסבתי יש חמישה בנים וארבע בנות. סבתי ברוכת נכדים כן ירבו, בהתחלה בתדירות גבוהה ואחר כך בינונית.

סבתא אוהבת לקחת את הנכדים לגן משחקים, לקניון ולשחק איתם בבית. אמי הייתה ילדה מאוד חכמה וטובה, ממושמעת, פקחית, אף פעם לא התחצפה להורים. היה לה שיער קצר וכהה, והתלבשה תמיד יפה. סבתי בבוקר ממשיכה בהתלוות לקשישים חוזרת הביתה וממלא את תפקידה כעקרת בית ובזמן הפנוי קוראת ספרים, סבתי אוהבת לטפח את הבית, לקרוא, לטייל, לפתור תשבצים של ארץ עיר, ולשתות קפה עם חלב. היא אוהבת לדבר עם חברות, משפחה, נכדים ועם סבי. סבתא אוהבת להכין מרק של שבת, חמין ודגים מרוקאים.

הזוית האישית

הנכדה נועה: תודה לך סבתא, שפנית מזמנך לספר לי את סיפורך. העשרת אותי מאוד. מאחלת לך בריאות, נחת ושמחה.