מאגר סיפורי מורשת

יוסף פרוינד נולד בעיר ברסלאו, עיר שהייתה שייכת לגרמניה ועכשיו נקראת ורוצלב ונמצאת בפולין. "פרוינד זה המילה בגרמנית לחבר". הכינוי של יוסף הוא יוסקה. יוסקה נולד בעשרים באוגוסט בשנת 1931.

יוסקה בינקותו

הוא עבר לפלשתינה (ארץ ישראל) כשהוא היה בן שנתיים. בשנת 1933 הוא עבר לחיפה, כבר היה לו אח קטן. בחיפה הוא הלך לגן ילדים, אחר כך הלך לבית ספר עממי, ואז הוא למד בתיכון הריאלי. הוא אהב את בית הספר שלו והוא למד והיה בזמנו הפנוי מדריך בצופים בזמנו, ורצה להצטרף לקיבוץ.

נעורים

כשיוסקה היה בן 16, בשנת 1947, הוא וכל הנערים בגילו גוייסו לצבא. יוסקה מספר: "גייסו אותנו באופן חלקי. לא ממש היינו חיילים, היינו בני נוער שגויסו לצבא… נתנו לנו כל מיני תפקידים". כשהוא היה בצבא, הוא פעל להגנת מדינת ישראל הצעירה. הוא הטעין פצצות על מטוסים שהפציצו מטרות אויב בסוריה ובמצרים במלחמת השחרור.

יוסקה למד בטכניון בחיפה הנדסת מכונות. בעת לימודיו, בשנה השלישית או הרביעית, המרצים אמרו לתלמידים שהם רוצים שהתלמידים ילמדו הנדסה גרעינית, כי יש צורך להקים בארץ תחנת כוח גרעינית.

בגרות

כשיוסקה סיים ללמוד הוא התבקש לעבוד בתכנית גרעינית. הוא עבד על הקמת כור בדימונה, "מקום שקראו לו אז 'השטח', זה היה מקום שומם בלב המדבר" נזכר יוסקה. הוא עבד בארץ משנת 1949 עד 1967 כולל תואר שני בטכניון.

חבר שלו, ישראלי שחי בארצות הברית, הציע לו לעבור לארה"ב ולעבוד בחברה שנקראת ווסטינגהאוס. אז כל המשפחה עם בתם הבכורה רוני ובנם השני יונתן עברו לפיטסבורג בפנסילבניה, ואז לאילינוי כי היה שם כור ויוסקה עבד עליו, ואז לגרמניה, שם נבנה "כור העתיד" שמייצר אורניום לעצמו. יוסקה מספר: ״בגלל כל ההיסטוריה שיש ליהודים בגרמניה, לא רצינו לגור בגרמניה". למרות ההתלבטויות ובלב כבד הם חיו בגרמניה במשך שנה, והכור שם היה מוכן להפעלה, אך הפעילות שם הופסקה בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. הם חזרו לאמריקה אך הסניף באילינוי נסגר, וכך הם עברו לקליפורניה.

המקצוע העיקרי של יוסקה היה הקמת תחנות כוח גרעיניות. זה היה המקצוע שלו לאורך כל חייו שהשפיע על רבות מההחלטות שלו.

יוסקה שינה את השם שלו מיוסף פרוינד ליוסף ידידיה כי ידיד ופרוינד הן מילים בעלות אותה משמעות. בדיעבד הוא מתחרט, והוא לא היה משנה את שמו, כי יתר המשפחה לא שינו את שמם.

משפחה

רעייתו של יוסקה, תמי, הייתה חברה של אחותו. הם נפגשו בחתונה של אחותו וכשהסתיימה החתונה, יוסקה שאל אותה אם היא רוצה שהוא יקח אותה הביתה על האופנוע שלו. לאחר זמן מה, כשיוסקה חזר מטיול, הם התחתנו.

יש ליוסקה ולתמי שלושה ילדים: רוני, שנולדה בפריז בתקופה שיוסקה נסע להשתלמות על הכור שישראל רכשה מהצרפתים, והיא כיום שגרירה של מדינת ישראל בחוף השנהב, יונתן שנולד בבאר שבע, וברק שנולד בפיטסבורג.

יוסקה בן 91 עכשיו. היה ליוסקה אח בשם רפאל שהיה פרופסור לגיאולוגיה באוניברסיטה העברית והייתה לו אחות בשם יקרה שהיתה אחות במקצועה והתגוררה בניו יורק. הוא בקשר עם הילדים של אחותו. הוא הכי גאה במשפחה שלו, במיוחד בילדים שלו, כי הם מוצלחים מאוד. היום יוסף בגמלאות. הוא ואשתו נפגשים עם קבוצה פעם בחודש, ובכל פעם מישהו אחר מארח ומשמיע מוזיקה, בעיקר קלאסית. עכשיו הפעילות מתבצעת בזום בגלל המגיפה. הם גם הולכים לקונצרטים ומטיילים, נפגשים עם חברים וקוראים הרבה. יוסקה ותמי נהנים להפגש עם הילדים שלהם ומשוחחים איתם. עם רוני משוחחים בזום כל שבוע, הם מתקשרים לאחד הבנים שלהם ביום ראשון בשלוש באופן קבוע. בן אחד גר בסן קרלוס והם נפגשים לפחות פעם בשבוע.

הזוית האישית

נדב ואדם: היה לנו מאוד מעניין לראיין את יוסקה ולמדנו הרבה, במיוחד על כוח גרעיני. אנו מודים ליוסקה על ההתנדבות להתראיין.