מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי רינה גולן, נולדתי בשנת 1952 בישראל בעיר חיפה. גרתי בחיפה עם הוריי ושני אחיי. בזמן מלחמת ששת הימים הייתי בת 17 שנים ולמדתי בכיתה י"א בבית ספר "תיכון חדש".

בתקופה ההיא היו איומים של מדינות ערב לפרוץ במלחמה נגד מדינת ישראל. שלושה חודשים לפני פרוץ המלחמה מדינת ישראל וצבאות ערב התכוננו למלחמה. למלחמה הזו הצטרפו מדינות ערב שגובלות איתנו: סוריה בצפון, ירדן במזרח, מצריים בדרום ובסיוע עירק.

בתקופה זו ובמלחמה, שני אחיי היו בצבא ואבי התנדב למל"ח – משק לשעת חירום. בכל עיר התארגנו מראש מתנדבים שלא הלכו לצבא. בשעת המלחמה עזרו לאנשים ולמשפחותיהם, שנשארו בעיר לקבל מזון וכל עזרה שהיא. בזמן המלחמה אסרו להדליק אורות בלילה ולדאוג להאפלה. לצורך זה היה על כל האזרחים להגיף את התריסים, לכסות את החלונות השקופים בבדים שחורים ולמעט בהדלקת אורות, כדי שהאויב ומטוסיו לא יראו מרחוק היכן יש בתים ולהפציצם.

אחיי ואני ליד טנק שנלקח כשלל מהמלחמה

נשארנו אמי ואני לבדינו. במהלך היום והלילה שמענו את שידורי הרדיו של ישראל. שידורי ישראל דיווחו על מלחמה בשלוש חזיתות ללא פרטים רבים. בתקופה זו לא הייתה טלוויזיה.

הקשבנו גם לשידורי הרדיו של העיר קהיר של מצריים, ששם להפתעתנו דיברו בשפה העברית. שידורי קהיר סיפרו, שמדינות ערב מפציצים את תל אביב, את ירושלים וגם את חיפה, ויגיעו לכל מקום בארץ, מאוד מאוד פחדנו.

המלחמה הסתיימה לאחר שישה ימים בניצחון מזהיר של מדינת ישראל. שמחנו מאוד. נרגענו כאשר חזרו החיילים בריאים.

הזוית האישית

סבתא רינה: "הרעיון של תכנית הקשר הרב דורי מצוין. המפגשים המונחים עזרו ליצור חוויות מהנות. סייעו לקשר טוב יותר עם נכדתי עדי ועם בני המשפחות האחרות. אני מאוד התרגשתי לספר חוויות שונות שהיו במהלך חיי. ייתכן, שחלק מהסיפורים שסיפרתי לא היו מועברים לנכדה ולמשפחה. מניסיוני היום, הייתי מעוניינת לשאול את הוריי, סבי וסבתי על סיפור חייהם וחוויותיהם, שעדיין אינני יודעת ואולי גם לא אדע."

הנכדה עדי: "אני מאוד נהניתי במפגשי הקשר הרב דורי, כיוון שהם חיזקו את הקשר ביני לבין סבתא רינה ובנוסף אני יודעת על אירועים משמעותיים בחייה."