מאגר סיפורי מורשת

חיים סבי נולד ביולי 1940 להורים שברחו באוגוסט 1939מפולין לרוסיה בעקבות פלישת הגרמנים לפולין.

סבי חיים סיפר לי סיפורים רבים. ליקטתי מספר ארועים שהרשימו אותי ולהלן כמה מהם:

באחד הימים בדרכו לגנון (אינו זוכר שהיה עם מלווה), בדיוק לאחר שחצה את הכביש, מטרים ספורים מאחוריו – משאית דרסה אדם. בעקבות מהומה במקום הוא פונה מיד לגן.

כשסבא חיים היה כבן 3-4. הרימו אותו על השולחן והוא עמד ודקלם ברוסית "אבא שלי טייס בצבא האדום, אוהב את מטוסו… הוא אוהב את המדינה שלו ואת הארץ שלו…". גם היום הוא יכול לדקלם ברוסית את השיר.

באחד מימי החורף השלג נערם בחוץ, אביו בתושייתו הרבה לקח מיטה מהמחסן ועקר את גב המיטה העשוי מצינור ומוטות ברזל ובכוח שריריו עיצב עבורו מזחלת שלג לתפארת. המזחלת שימשה ככלי תחבורה יומיומי וכן למשחקים בחצר ובסביבה.

סבא חיים הכניס את המחליקיים שלו משום מה לאחסון בתוך תנור החימום בבית שלא היה בשימוש באותה התקופה. יום אחד מישהו החליט לחמם את הבית, לא הוציא אותם מבפנים… "הלכו לו" המחליקיים.

לאחר סיום מלחמת העולם השניה איפשרו שלטונות רוסיה לפליטים לחזור לארצות מוצאם.

בשנת 1946 הורי חיים חזרו לביתם בפולין ושם לא מצאו זכר למשפחתם. הפולנים אשר השתלטו על ביתם, איימו עליהם ואמרו "הבית שלנו…. הסתלקו מכאן פן יאונה לכם רע". לאחר נדודים בפולין החליטו לעלות לישראל במסגרת קבוצתית על ידי הארגון "גורדוניה". הם יצאו מפולין דרך צ'כוסלובקיה לאוסטריה ושם היו כחצי שנה עד שהגיעו לאיטליה. ביציאה מאוסטריה נאלצו חיים (בן שש וחצי), אחיו משה (בן שנתיים וחצי) ובן דודו בנימין (בן שארבע) להיפרד מהוריהם ונסעו במאורגן כיתומים ברכבת לאיטליה. ההורים המשיכו את הדרך, ברגל או בטרמפים דרך האלפים לאיטליה. שם אספו את הילדים מתנדבים נוצרים עד שההורים באו לאסוף אותם.

במאי 1947 כל המשפחה עברה יחד למחנה של הצבא בריטי (שפונה עבור הפליטים) ליד העיר ריבולי שבאיטליה. הייתה זו נקודת התכנסות לממתינים לעלייה לישראל. בספטמבר 1948 עלו חיים ומשפחתו לישראל עם האנייה "קדמה".

בתאריך 8.10.1948 הם הגיעו לנמל חיפה ובאותו יום הועברו למחנה עולים בנתניה.

הזוית האישית

נגה ברייטמן: נהניתי להיות עם סבא וללמוד על סיפור חייו ועל מה שעבר.