מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשם אלי על שם הסבא שלי, שקרא אליהו. נולדתי בעיראק, בבית היו ארבעה או חמישה חדרים, היו מחסנים וכיבסנו בידיים, כי לא הייתה מכונת כביסה. היא נתלתה על חבלים שיתייבש. הייתה אווירה טובה. היה בית כנסת והיינו מבלים בו. היינו מתלקחים בחמאם – מקום שמתקלחים בו עם מים חמים והמקלחת משותפת. לא הייתה לנו מקלחת לכל בית. לא היה לנו ים, אלא נהרות בקרבת מקום. היינו הולכים להתפלל בבית כנסת גדול ומכובד.

משפחתי כללה את ההורים – דוד וגילה, והאחים שלי – יעקב, מזל, אסתר, מנשה. אני הרביעי .אבא שלי היה סוחר גדול של בדים ואימא הייתה עקרת בית.

אכלנו מאכלים שאימא בישלה – מרקים, בשר. בשבתות הייתה עושה קובה וחמין. המאכל האהוב עליי היה בשר עם אורז, קובות, מרקים טובים וכל מה שאימא שלי הייתה מבשלת, כי היא בישלה טוב. גרנו בשכונה יהודית, היינו נפגשים במועדון ובבית הכנסת.

חברים שלי שהיו יוצאים איתי למועדונים, היינו מטיילים ביחד, משחקים ביחד, הכרתי אותם במעברה, הם היו השכנים שלי. מעברה זה מקום שגרו בו בצריפים כל העולים החדשים. בשעות הפנאי הייתי עוזר לאימא שלי, לקחתי אותה למקומות שהיה לה קשה להגיע. ההורים שלי לא ידעו את השפה העברית כשהגיעו לארץ, לכן אני הייתי עוזר להם להסתדר, אני הדרכתי אותם, הייתי עונה במקומם וככה הם למדו את התרבות הישראלית וגם אני. אני למדתי בישיבת "אגודת ישראל". למדנו מסגרות, נגרות, חקלאות, בניין. אלה היו המקצועות שלמדו עם קום המדינה, הייתי נער בתקופת קום המדינה ואלה המקצועות שנדרשו אז.

היחסים שלי עם המורים היו מצוינים כי הייתי תלמיד חרוץ ומצטיין. שלחו אותי אחר כך לישיבה גדולה וקיבלתי מענק כספי על זה. מורה שאני זוכר במיוחד היה המורה דוד. אהבתי ללמוד תנ"ך היסטוריה וחשבון ובגלל שהייתי תלמיד חרוץ קיבלתי על זה מענק כספי. אפילו השתתפתי בחידון התנ"ך וסיימתי במקום הראשון. בבית הספר היינו מטיילים בכל הארץ בדרום בצפון בירושלים, היינו מבלים במסיבות, מזמינים בנות לרקוד, היינו מאזינים למוזיקה עם פטיפון.

בצעירותי

הייתי בתנועת נוער "עליית הנוער", הייתי הולך לשיעורי הערב ולטיולים שהיו מקיימים. בתור נער הייתי מאזין למוסיקה עברית, אנגלית וכל מיני שירים בערבית, זו הייתה תקופה שהיינו שומעים מוסיקה מכל העדות לדוגמא: קליף ריצ'רד, אלביס פרסלי אום כולתום ועוד. היינו רוקדים הורה, ריקודים סלוניים, היינו הולכים למועדונים ורוקדים שם המון וגם בבתים היינו שמים מוסיקה בפטיפון ורוקדים כל הרחוב היה עובר ומסתכל עלינו.

הכרתי את אשתי בחתונה של משפחה, נולדו לנו חמישה ילדים ויש לנו 15 נכדים. כולם גרים בארץ באזור השרון.

עם אשתי

עלינו לארץ בשנות ה-50  וסיבת העלייה הייתה הפרעות הקשות שעשו ליהודים. הגענו לארץ במטוס לשדה התעופה ומשם לרמת השרון למעברה, שם חיינו חמש שנים, היה מאוד קשה. בחורף האוהלים היו עפים ונופלים עלינו מהרוח ומהגשמים החזקים. למדנו עברית בזמן הלימודים בבית הספר. בזמן הכרזת המדינה היינו בעיראק ומיד אחרי כן התחילו הפרעות ביהודים ועלינו לארץ.

הזוית האישית

יואב הנכד המתעד: אני שמח שזכיתי לשמוע את סיפור חייו של סבא אלי היקר.