מאגר סיפורי מורשת

שמי הוא שושנה ורנר ונולדתי בהראת שבאפגניסטן בשנת 1948. להוריי קוראים אסתר וראובן כהן עמבלו ויש לי עוד שמונה אחים, חלק מהאחים שלי גרים בניו יורק והקימו שם משפחות עם ילדים ונכדים, וחלק גרים פה בארץ ישראל.

אבא שלי היה אחד הסוחרים הגדולים באפגניסטן ואחוז גדול של יהודי אפגניסטן עלו לארץ בזכותו, מכיוון שהיו לו קשרים עם המלך, לכן הוא מימן להם את העלייה לארץ, למרות שהוא מעולם לא עשה עלייה והוא התגורר באנגליה עם אשתו השנייה והילדים שלהם.

סבתא שושי ומשפחתה בילדותה

עלינו לארץ ישראל ב- 1954 דרך פרס. לפני שעלינו לארץ אבא שלי קנה כמה בניינים בדיזנגוף, אז כשעלינו לארץ ישר נכנסנו ישר לדירה שלנו כשכל הדברים היו מאורגנים מראש.

לאחר העלייה סבתי הכירה ביני ולבין ילדה שהייתי שכנה שלה ואת רוב זמני ביליתי איתה, כך נחשפתי לעולם האומנות בפעם הראשונה. למדתי בבית ספר ממלכתי דתי והקליטה שלי הייתה מהירה בלי הרבה קשיים, הילדים קיבלו אותי מהר והסתדרתי יפה עם כולם כך שהיו לי הרבה חברות והייתי מקובלת בחברה. בצעירותי לא היו הרבה חוגים אך הייתי בריקודי עם והייתי גם מדריכה בתנועה המאוחדת.

כבר בכיתה ד' גילו את הכישרון שלי בציור ומאז המשכתי לעסוק באמנות. לקחתי הפסקה מהאמנות כאשר התגייסתי לצבא בו שירתי בפיקוד מרכז במחלקת תכנון ברמלה והייתי שרטטת. אחרי הצבא התחתנתי ונולדו לי שני ילדים – רן ואביבית.

לאחר שנולדו הילדים שלי חשבתי לעבוד בתור שרטטת אך בגלל קשיי למידה שהיו לי החלטתי בסוף ללכת ללמוד לימודים מקצועיים באומנות באקדמיה לאמנות "מכון אבני" במסגרת של ארבע שנים וגם לאחר מכן לימדתי תקופה במכון זה. לאחר שסיימתי ללמד שם והילדים שלי גדלו, פתחתי סטודיו של לימודי אומנות ומשנת 1983 עד היום אני מלמדת תלמידים מגילים 5 עד 85, בזכות זה אני ידועה בכל האזור שלי ובאים אליי תלמידים מהרבה מקומות.

המסר שאני רוצה להעביר בתור מישהי שעובדת עם ילדים ומאבחנת אותם, הוא שצריך להיות יותר רגישים איתם, וצריך לתמוך ולחזק בכל ילד את החלקים החלשים שלו ולא להוריד לו את הביטחון העצמי, צריך להבין שלא כל ילד מתאים לכל שיטת לימוד ולא צריך להוריד לו מהסיבה הזאת. זו הסיבה בגללה החלטתי שכאשר אני עובדת עם ילדים אני אתאים את מה שאני מלמדת עבוד כל ילד לפי היכולת שלו, בכך קידמתי המון ילדים ועזרתי להם להגיע להישגים מאוד גבוהים. לכן אני רוצה להעביר שגם כשקשה לפעמים ואתה לא מצליח במשהו צריך להאמין בעצמך ולא לוותר ולהתייחס לאנשים בכבוד ולחזק אותם.

כיום אני מורה לאמנות, ציירת ופסלת עם הרבה תערוכות, אני עוסקת בתרפיה באמנות עם ילדים ומאבחנת אנשים לפי ציור וצבע. אני מתגוררת בתל אביב ויש לי שני ילדים (רן ואביבית) וארבעה נכדים (יובל, ליה, מור ועלמה).

הזוית האישית

ליה הנכדה המתעדת: מאוד נהניתי לבלות עם סבתא ואני שמחה שיכלתי לשתף את סיפורה וללמוד עליה דברים חדשים.