מאגר סיפורי מורשת

הכירו את סבי המדהים מרדכי גורל. בעקבות התכנית ״הקשר הרב דורי״ למדתי המון דברים חדשים על סבי. פה תוכלו לקרוא וללמוד על סבא שלי.

שמו של סבי הוא מרדכי גורל, קראו לו כך כי בתקופה של סבא שלי היה נהוג לקרוא לילדים ע״ש סבא ו/או סבתא שכבר נפטרו. הכינוי שלו – ממי. הוא נולד בתאריך 6/8/1941. הוא נולד בישראל בעיר תל אביב-יפו. הוריו: אפרים (ממנצ'סטר) ומרגלית גורל (מגאוריה)

סבם של סבא שלי נולד בגרוזיה בתקופה הבולשביקית ברוסיה. עקב המלחמה הם נאלצו לברוח ולהגיע לטורקיה. לאחר מכן עזבו את טורקיה והגיעו ארצה. בתקופה העות'מאנית יצא צו גירוש על כל היהודים בישראל והם נאלצו לרדת למצרים, מכיוון שהיה שכר בבתים סבא וסבתא שלו נסעו למנצ'סטר ואבא של סבא שלי (אפרים) נולד שם. אבא שלו ואמא שלו היו בני דודים, והחליטו להתחתן. לאחר שהאנגלים כבשו את ישראל מהעות'מאנים הם חזרו לארץ.

יציאה לגמלאות

מאז שסבא שלי יצא לגמלאות הוא הקדיש זמן רב לטיולים בעולם. הוא הקשיב להרצאות מעניינות בכל הנושאים שעניינו אותו, הוא נרשם למכון כושר וסבא התקשר לחבורה הוותיקה שלו שכל יום מבלים את שעות הבוקר המוקדמות בים. כך הוא ממשיך גם עד היום. הוא גם משחק מטקות על שפת הים עם חבריו בכל פעם שהם מבלים בים.

לסבי יש שני חלומות: לחבוק נין או נינה ולהמשיך להיות פעיל, עם ראש צלול ומבין עניין.

הכרות, נישואין ובניית משפחה

סבא שלי הכיר את סבתא שלי דרך חברים משותפים. אחרי שהתחתנו נולדו להן שלוש בנות. גלית האחות הבכורה, דנה האחות האמצעית ועידית האחות הקטנה. גלית ועידית אדומות שיער עם עיניים כחולות ולדנה (אמא שלי) יש שיער שחור ועיניים חומות. לגלית נולדו ארבעה ילדים, לדנה נולדו שלוש בנות, לעידית נולדו שלושה ילדים.

במשך שנתיים רצופות שסבא שלי הגיע לגיל 80 ו-81 חגגנו לו יום הולדת במרינה בהרצליה, יצאנו לים הפתוח כל המשפחה על יאכטה. רקדנו, שרנו, אכלנו, קפצנו למים, שחינו ונהנינו.

שירות צבאי

בצבא סבי שירת כנהג בפלוגות תובלה, בנוסף סבא שלי השתתף במלחמת יום כיפור, מבצע לטיני, מלחמת ששת הימים, ההתשה ומלחמת לבנון הראשונה.

מסר לדור הצעיר

לאב עשיר אחד היו שלושה בנים. יום אחד כאשר האב נפטר, רצו הבנים לחלוק את הירושה הגדולה, אך לא הגיעו לכלל הסכמה. חילוקי הדעות ביניהם גלשו ועברו למצב של מלחמת אחים. כמו כל מלחמה, גם מלחמה זו עלתה בדמים מרובים עד שהגיעו לסיטואציה שמכל ההמון שהוריש האב לא נשאר דבר. אותם בנים נאלצו לחזר על הפתחים על מנת שיהיה להם כסף לחיות.

ומסר נוסף ואולי החשוב מכולם. התקומה של עם ישראל וארצו הוא מצב ונס שלא קרה מעולם לשום עם אחר בעולם. עלינו לדעת לשמור מכל משמר על הנכס היקר הזה שנקרא ״ארץ ישראל״, ובייחוד בימים אלה שהפילוג בעם הולך ומקצין אם נאבד את המדינה לא תהיה חזרה כללית נוספת ואנחנו נצטרך לרעות בשדות זרים. לא תהיה לנו מדינה, לא תהיה לנו עצמאות ואנחנו נטמע בקרב הגויים.

הזוית האישית

הנכדה שירה: "למדתי המון דברים על סבא. מה הוא חושב. התקרבנו מאוד."

סבא מרדכי: "היה מאוד כיף לספר לנכדה שלי ולשתף אותה. נהנו מאוד ביחד."