מאגר סיפורי מורשת

שמי זיוונית אלבז, נולדתי בשנת 1951. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1946 מהונגריה.

הורי אביבה (אוה) ושמעון (אנטול) נולדו בהונגריה, הם ניצולי שואה.  אמא שלי הייתה באושוויץ ואבא שלי עבר ממחנה אחד למחנה אחר. אחרי המלחמה הורי הכירו אחד את השנייה, במסגרת התארגנות ציונית לעלייה לארץ ישראל. הם התחתנו בהונגריה. אמי נכנסה להריון והחליטה שלא תלד בהונגריה. הם עלו לארץ עם האנייה "כנסת ישראל" והגיעו לחיפה. האנגלים חיכו להעביר אותם לאוניה אנגלית למעצר בקפריסין. הם הגיעו לקפריסין ושם אחי נולד.

הקליטה בארץ

אחרי לידתו של אחי העלו אותם לארץ. תקופה קצרה הם גרו ביוקנעם. בהמשך קבוצת עולים מהונגריה התארגנה לבנות מושב חדש ושמו "שאר ישוב".  שם אני נולדתי.  גרנו שם חמש שנים ואז עברנו לקריית שמונה, ושם למדתי בבתי הספר היסודי מגינים ובתיכון המקיף דנציגר.

שמי זיוונית ומקור שמי הוא פרח שגדל על ההרים אחרי השלג. זהו פרח בצורת פעמונים בצבע לבן. הורי לקחו מילון הונגרי עברי, ורצו לקרוא לי על שם הפרח הזה, הייתי הראשונה עם שם כזה בארץ .

מלחמת ששת הימים

אני זוכרת היטב את מלחמת ששת הימים הייתי בכיתה י"א. התנדבנו לעזור לעירייה, עלינו על ההר לדווח על נפילות של קטיושות. אני זוכרת את הקטיושה הראשונה שנפלה בקריית שמונה. היא נפלה ליד תחנת דלק. עד אז לא היינו מודעים לסכנת הקטיושות .

השירות בחיל הים

כשסיימתי את בית הספר התיכון התגייסתי לחיל הים. היה לי שרות מאוד מעניין ולכן חתמתי קבע. שירתתי בצה"ל חמש וחצי שנים. בזמן השירות הכרתי את בעלי שגם היה בחיל הים. עבדתי בצבא קבע מספר שנים, בחיל הים בתור נגדת מילואים, ופקידה ראשית של שייטת 13 ולאחר מכן עבדתי בהנהלת חשבונות במשך שלושים ושבע שנים עד יציאתי לפנסיה בגיל שישים וארבע.

נישאתי לשמעון  ב – 1974. שמעון הוא מהנדס חשמל ובנין, שלמד בטכניון. התחתנו בחיפה שם ילדתי את בני בכורי ארז. בהמשך עברנו לנהריה שם ילדתי את בתי רחל. בעקבות עבודת בעלי עברנו לקריית שמונה בשנת 198. כשעברנו התחילה מלחמת שלום הגליל. ושם ילדתי את בני הקטן אביהו. שלושת ילדי גדלו בקריית שמונה. שני ילדי למדו באוניברסיטת תל אביב. ארז רואה חשבון וכלכלן עם תואר שני, נשוי פלוס ארבע ילדים. רחלי עורכת דין וכלכלנית בעלת תואר שני ולה שני ילדים. אביהו למד בטכניון ניהול פרויקטים עם שני תארים ואף קיבל מצטיין נשיא. יש לו שלושה ילדים ואני אמא וסבתא גאה .

הזווית האישית

זיוונית: כיף לי לבוא לבית הספר אני קמה בבוקר עם חיוך, אנחנו לומדים אקטואליה והיסטוריה, אומנות ופעילות עם הילדים. אני נהנית מקבוצת הותיקים, המורים והתלמידים. כולם פועלים עם נתינה אין סופית ולב רחב.