מאגר סיפורי מורשת

שמי טומי פרלוס (דוד פלג), נולדתי בהונגריה בשנת 1931, כבן יחיד להוריי, ישראל ורבקה.

בילדותי אהבתי לשחק עם בובות השחמט והגולות, וגם את משחק השחמט עצמו ו"תחנה".

בהיותי נער צעיר פרצה מלחמת העולם השנייה, שואת יהודי אירופה. את רוב ימי המלחמה העברתי במחבוא אצל כומר נוצרי, שהציל אותי וילדים יהודים נוספים. מאבי לא הספקתי להיפרד, ואת אימי פגשתי שוב כאשר חזרה מאושוויץ, בתום המלחמה. לא זיהיתי אותה, היא הייתה שונה לגמרי. לאחר זמן מה הבריחו אותנו במסגרת "השומר הצעיר", לארץ ישראל בלי שאף אחד ידע. במהלך העלייה, מה שנתן לי את הכוח להמשיך, הייתה המחשבה שאימי תבוא אחרי. לצערי זה לא קרה והיא נפטרה שנה לאחר מכן. לא הספקנו להיפרד.

כאשר עליתי לארץ הייתי צריך לעברת את שמי, מכיוון שרציתי וכך גם היה נהוג בתנועה "להזדהות עם הארץ החדשה", ולכן קוראים לי היום, דוד פלג.

כאשר הגעתי לקיבוץ דליה, עם חבריי, ידעתי שבאתי לבנות את הארץ, החיים האלה היו שונים ממה שהייתי רגיל.

בקיבוץ היו לי מספר עבודות, הכי מצאה חן בעייני, המאפייה, וברוב שנות נעוריי עבדתי שם. דַּלִיָּה הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר השוכן ברמת מנשה, בתחום השיפוט של מועצה אזורית מגידו. בצד הכביש ממחלף אליקים לקיבוץ גלעד. שם היישוב נבחר בהשפעת הכפר הערבי השכן – דאלית א-רוחא. פירוש המילה העברית "דליה", הוא ענף של גפן. (ויקיפדיה)

אחרי הצבא שלחו אותי להדריך בתנועה, אבל לא התחברתי להדרכה. בהמשך הייתי גם נגר, עבדתי בדיר, ובמפעל ויצאתי לעזרה בקיבוץ דביר. דְּבִיר הוא קיבוץ הממוקם באזור הגבול בין דרום השפלה לצפון הנגב, בסמוך ליער להב, מצפון לבאר שבע וממזרח לרהט. הקיבוץ משתייך למועצה אזורית בני שמעון ולקיבוץ הארצי. (ויקיפדיה)

כיום יש לי משפחה גדולה ואני מאחל לה: שנים טובות ביחד, עם אהבה משותפת, ושגם בעתיד תשמרו על המשפחתיות שיש היום ועל הביחד הזה. כמו כן נשארתי בקשרים עם כמה חברי ילדות, חלקם בחו"ל וחלקם מהקיבוץ

הזווית האישית

נגה: כשאני שומעת את הסיפור של סבי, אני מבינה מה הוא עבר ומצליחה לקשר את זה למציאות של היום. את סיפור המלחמה שמעתי לא פעם, וזה תמיד קשה. ולכן בחרתי לעסוק בדברים נוספים כדי לשמוע גם על הטוב בחייו ולהכיר תמונה שלמה. גם אני כמוהו גדלה כבת יחידה, משתתפת בפעולות של השומר הצעיר, ומרגישה שהעבר של משפחתי נמצא בתוכי ומסביבי.