מאגר סיפורי מורשת

סבי, אבנר (ברטו) נולד ב1952 במרוקו, בשנת 1956.

כשהיה בן ארבע עלה ארצה באנייה. בהתחלה הגיעו לצרפת ומצרפת לישראל. הוא עלה עם הוריו פירחיה ויוסף ושלושת אחיו, שימעון סמי ונינט.

בשנת 1956 התחלף המלך במרוקו. במרוקו כל פעם שהתחלף המלך, היו פרעות נגד היהודים, ואז הייתה סכנה לחייהם. הסוכנות היהודית החליטה כי כל היהודים, יעלו לארץ ישראל, כדי שהמלך לא יעשה פרעות ביהודים, לכן הבריחו את כולם מהר מהר, ממרוקו לארץ ישראל.

סבא זוכר שהמסע היה מטלטל ולא פשוט, הוא סבל ממחלת ים, סבא מספר כי הוא הקיא כל הדרך באונייה ,והיו בנות שלקחו אותו אליהן לתא שלהן, ורחצו אותו וטיפלו בו. בזמן שנעלם, ההורים שלו חיפשו אותו, הם חשבו שהוא נפל למים, אך בסוף מצאו אותו. המשפחה שלו הגיעה ישר לחיפה, ומחיפה לקחו אותם לכפר הערבי תרשיחא, שם הייתה מעברה, הם גרו שם כל השנים, ועם השנים היא הפכה לעיר מעלות – תרשיחא.

מַעֲלוֹת-תַרשִׁיחָא היא עיר במחוז הצפון בישראל, קילומטרים ספורים מגבול ישראל-לבנון, 20 קילומטרים מזרחית לנהריה, 20 קילומטרים מערבית לצפת, 15 קילומטרים צפונית לכרמיאל. העיר שוכנת בגליל העליון בגובה של כ-600 מטרים מעל פני הים. מעלות-תרשיחא הוכרזה כעיר בשנת 1995. ראש העירייה הנוכחי הוא ארקדי פומרנץ. "ויקיפדיה"

לסבא שלי לא היו חברים בילדותו, הוא התבייש להביא חברים הביתה, כי בבית לא היו שירותים ומקלחת, והבית היה מאד מאד קטן. הם ישנו שלוש עשרה נפשות, שני הורים ואחד עשר ילדים. הילדים ישנו על מזרונים בשני חדרים. בחדר אחד ההורים ובחדר השני כל הילדים. האחים שלו היו החברים שלו.

סבא שלי זוכר שהחיים במעברה היו קשים. לא היו שירותים והמקלחות היו בחוץ.  הם גרו בפחונים ושמעו את הגשם יורד, ובקיץ הם לא הצליחו לישון מרוב חום אז הם ישנו בחוץ. רק פעם בחודש הם היו מתקלחים. סבא שלי זוכר שהם היו שומרי מסורת. השבת הייתה חשובה להם, והם האמינו מאד שמה שקורה צריך לקרות.

הזווית האישית

סבא אבנר: אני מאחל לך להמשיך לפרוח במה שאתה אוהב. להיות רגוע ושקט ולא להגיב מהר, גם אם מעצבנים אותך.

אייל הנכד: אני מאחל לסבא שלי עוד הרבה שנים של בריאות ואושר.