מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי משה שחר, נולדתי בעיר קטנה בהונגריה בסוף שנת 1948. שנתיים אחר כך נולד לי אח.

בתקופה הזאת הייתה בהונגריה שנאה ליהודים ונאלצנו להסתיר את היותנו יהודים. כולם פחדו מהמשטרה. רצינו מאוד לעלות לישראל, אבל הרשויות לא נתנו לנו לצאת מהונגריה.

רק בשנת 1957, כשהייתי בן שמונה וחצי, קיבלנו אישור יציאה. נסענו ברכבת לאיטליה ומשם הפלגנו באונייה לארץ. במשך כמעט שנה גרנו במעברה ביבנה, בלי חשמל. אחר כך עברנו לקריית שמואל שליד חיפה. שם למדתי בבית הספר היסודי ואחר כך בתיכון הריאלי בחיפה.

עסקתי הרבה בספורט והייתי בנבחרת בית הספר בריצה. במיוחד אהבתי ללמוד מתמטיקה ופיזיקה. אחרי שנות הלימודים שירתי במשך שלוש שנים בצבא ולאחר מכן למדתי בטכניון הנדסה וחשמל.

בשנת 1972 התחתנתי עם חברת ילדות, עבדתי במספר מקומות והמשכתי ללמוד לתואר שני בטכניון. עיקר עבודתי הייתה ברפא"ל ובסוף בחברת אלביט מערכות. בשנת 1975 נולדה לי בת אפרת ובשנת 1978הבן אוהד.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב-דורי בשנת תשפ"ב