מאגר סיפורי מורשת

שמי שחר שבט, אני לומד בכיתה ו' בבי"ס בישוב "כוכב השחר".

רציתי לספר את סיפורה של סבתי צביה שבט, שנולדה בכ"ב באייר תשכ"ג. סבתי נולדה בברוקלין, ניו יורק שבארצות הברית. כמו כן היא למדה בבית ספר בברוקלין בישיבת "פלטבוש". כן, קצת מוזר שבנות למדו בישיבה, אך כך קראו לבית הספר. הם למדו בבית ספר לדבר ולקרוא בעברית, תורה, הלכה וספרות עברית. היא למדה גם על ציונות. הם חגגו את כל החגים ובתוכם יום העצמאות ויום ירושלים. היא למדה הרבה שירים על ארץ ישראל ושמעה סיפורים על הארץ. גם המחנות של בני עקיבא ("מושבה") היו מאוד משמעותיים בחייה.

בגיל שתים עשרה לא חגגה בת מצווה. זה לא היה מקובל אז שבנות דתיות יעשו מזה טקס. היא חגגה את בת המצווה כיום הולדת רגיל.

אביה, סבא רבא שלי, אליעזר האוזר, עבד לחברת צילום ומכר בשבילם. אמה, חיה פינקל האוזר, עבדה כמנהלת חשבונות עבור מספר חברות. חלק מהמשפחה הגיעו לארץ ישראל מלפני סבתי ישר מאירופה, וכך היו לסבתי הרבה בני דודים פה בארץ, ואפילו דודה, האח של אביה, התגורר בתל אביב. כך ספגה הרבה ציונות וקרבה לארץ ישראל. היא זוכרת שכתבה מכתבים לקרוביה וביקרה אותם בקיץ בגיל 14. היא גם למדה בסמינר – במכללה בירושלים בגיל 18.

סבתי חזרה לאמריקה, ולמדה שם. היא פגשה את סבי, הרב ארי שבט. הם עלו בתור זוג מאורס והתחתנו פה בארץ אחרי כחצי שנה. היא הייתה בת 20.

סבתי הסתדרה טוב בארץ מכיוון שידעה עברית. היא הייתה סטודנטית להוראה במכללה "ירושלים לבנות". היו לה הרבה חברות במכללה ובשכונה. כשראיינתי את סבתי ושוחחנו על עלייתה לארץ היא אמרה: "הרגשתי שנפלה בחלקי זכות גדולה, שהגשמתי חלום בגיל כה צעיר, וזה בזכות משפחתי, בעלי והמדריכים הנפלאים שלי מ"בני עקיבא". זכיתי במה שרבים לפני במשפחה לא זכו", אמרה סבתא.

סבתי התגוררה בהתחלה בירושלים אצל אישה מבוגרת, אחר כך התחתנה וגרה עם משפחתה כחמש שנים בעיר האבות, קריית ארבע. נולדו לה שם שני ילדים (הבכור הוא אבא שלי, נתנאל). אחר כך עברו לגור בישוב "כוכב השחר" בו הם גרים עד היום. הם הגיעו ליישוב בשנה השמינית להקמתו, הם היו המשפחה ה-60. וכיום סבי וסבתי נהנים עם שבעה ילדיהם וכן הרבה נכדים כן ירבו ב"ה.

הזוית האישית

סבתא צביה: זו תוכנית חשובה מאוד, במסגרתה סיפרתי את סיפור העלייה שלי לארץ והערכים שהובילו אותנו להתיישבות בארץ. בנוסף – אני שמחה להעביר את המסר החינוכי שלי להגשמת חלום.

שחר הנכד: זו היתה חוויה מאוד טובה לשמוע את הסיפורים של סבתא על החיים שלה באמריקה, ועל כל שלבי העלייה והקליטה שלה בארץ. כתבתי את סיפורה של סבתי בזמן הסגר, והמורה ליוותה את הכתיבה מרחוק. זה היה עיסוק מאוד מעניין בזמני הפנוי בסגר בעקבות מגיפת הקורונה.