מאגר סיפורי מורשת

הסיפור הוא על סבא שלי, שעלה מגרמניה בגיל חצי שנה.

סבא שלי (איציק) נולד בגרמניה במחנה הריכוז ברגן-בלזן, בתאריך 27.1.1947. "זה היה יום מושלג, הרחובות היו מכוסים שלג עד הברכיים".

מחנה הריכוז ברגן-בלזן נכבש בידי הצבא הבריטי שנתיים קודם לכן (1945). הבריטים העבירו את כל הניצולים שנשארו במחנה למגורי הקצינים ושרפו את כל הצריפים בהם חיו יהודים בזמן המלחמה. בתום המלחמה, אבא של סבא שלי (משה מיופס) שהיה ניצול שואה התחיל לחפש את בני המשפחה שלו. "הוא לא ידע אם הם חיים או מתים, הוא חיפש בכל מקום אפשרי". נודע לו שבמחנה ברגן-בלזן יש מישהו שהגיע מהכפר שבו אבא של סבא שלי נולד וחי, קראו לכפר "סוחוצין". הוא הגיע למחנה ברגן-בלזן ושם פגש את מי שבעתיד תהיה אשתו, אימא של סבא שלי (איטה מלכובסקה), שבילדותה הייתה בכפר הזה. בסופו של דבר הם התחתנו וסבא שלי נולד.

תעודת הלידה של סבא איציק מברגן-בלזן 27.1.47

בחודש יולי 1947 ההורים של סבא שלי קיבלו סרטיפיקט (רישיון עלייה לארץ מהשלטון הבריטי) שנשלח להם ע"י דוד של סבא שלי שגר באותה תקופה בתל-אביב. את סבא שלי שמו בתוך כרית גדולה, ואז הוא והוריו נסעו ברכבת לצרפת ומשם עלו על אונייה ושטו לנמל חיפה שם חיכה להם דוד של סבא שלי, והביא אותם לדירה שכורה בדרום תל-אביב. בגלל מצוקת דיור שהייתה באותה תקופה, סבא שלי ומשפחתו נאלצו לחלוק דירה עם עוד משפחה. הם חלקו את המטבח השירותים וחדר הרחצה.

 סבי בילדותו

התקופה הייתה לפני מלחמת השחרור. בתקופה זאת ערבים תושבי יפו ניסו לפגוע ביהודים, צלפים ערבים עמדו על צריח מסגד חסן-בק ביפו וירו לעבר היהודים שבדרום תל-אביב. כתוצאה מכך, סבא שלי והוריו נאלצו לברוח מהבית.

עם פרוץ מלחמת השחרור, כשסבא שלי היה בן שנה וחצי, אבא שלו גויס לצבא ההגנה לישראל, שם הוא היה עד סיום המלחמה. עד שחזר סבא שלו ואימא שלו נשארו לבד בבית.

בתמונה עם אביו

מאלבום הילדות

בתקופת השירות הצבאי

קישור לסיפור בפורמט PDF: סיפורו של סבא איציק

סרטון: סבא איציק מספר

הזוית האישית

סבא איציק: כאשר נכדתי בר מה-יפית הציעה לי להצטרף לתוכנית הקשר הרב דורי במסגרת בית הספר הצטרפתי בשמחה ראיתי בתוכנית זו הזדמנות להדק את הקשר שבינינו מעבר למפגשים המשפחתיים שלנו. לשמחתי, התברר לי שהתוכנית עלתה על ציפיותיי ראיתי קבוצה של סבים וסבתות בני גילי ואת נכדיהם ונכדותיהם והקשר החם והעמוק שבינם שמעתי את סיפור חייהם של הסבים והסבתות שבצורה כזו או אחרת תואמים את שלי ואת הרצון של הנכדים והנכדות לשמוע וללמוד עוד.

הצלחנו להעביר לנכדינו ונכדותינו מושגים שפסו מהעולם ואלמלא התוכנית לא היו נודעים להם אף פעם. למשל, הילדים לא הכירו את המושג "מעברה", לא הכירו את תהליך קליטת העלייה בשנותיה הראשונות של המדינה. מבחינתם העולם התחיל במקום בו הם גרים ברחובות בבתים בין העצים והגנים הפורחים. לא עלה אף פעם על דעתם, שפעם היו כאן גבעות חול וטרשים ושאנשים חיו באוהלים ופחונים.

גם אני הצלחתי להפתיע את בר בסיפורי ילדותי ושנותיה הראשונות של המדינה כשהיא שמעה ממני לראשונה כמדומני, שאף אביה של בר, בְני נועם, לא שמע אותם ממני. אכן תוכנית חשובה היא תוכנית הקשר הרב דורי. אני ממליץ בכל לב להרחיבה.

בר: במהלך התוכנית נחשפתי לסיפור הילדות של סבא שלי, סבא איציק ולסיפורי החיים של כלל המשתתפים בתוכנית. הסיפורים ששמעתי היו מרגשים ומעניינים ולדעתי חשוב להעביר סיפורים כאלה מדור לדור וזה בדיוק מה שתוכנית הקשר הרב דורי עושה. אני נהנתי מאוד ואני ממליצה בחום לכל תלמיד להשתתף בתוכנית זו.