מאגר סיפורי מורשת

שמי הראל, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבי, יצחק גבריאל, ומתעד את סיפורו במאגר המורשת של התכנית.

סבי נולד ברומניה בעיר בקאו ועלה ארצה עם הוריו בגיל 5. אוכלוסיית העיר מונה 210,469 תושבים. בעבר הייתה בבקאו קהילה יהודית גדולה ו-22 בתי כנסת, אך כיום נשארו בעיר 118 יהודים ו-2 בתי כנסת.

אורח החיים שהיה בבקאו

סבא מספר: "לא היה חשמל ולא מקררים, היו בארות מים בחצרות הבתים, במקום מקרר היה מרתף ששימש לאחסון מוצרים בתנאים קרירים. אורח חיים זה שאינו מודרני המבוסס על עבודת כפים בעיקר היה קשה מאוד."

סבי עלה ארצה בגיל 5 ולכן רוב חינוכו היה בארץ ישראל. סבי גר בצריף, הייתה להם חצר, שם גידלו תרנגולי הודו וברווזים. סבי היה הולך כל יום לשוק ואוסף אוכל לבעלי החיים. סבא גר בקהילה יהודית דתית וחלקה מסורתית, היה מישהו ששימש כ"גוי שבת" שהדליק עבורם נרות, תנורים ואורות (לא חשמליים, מבוססים על אש) בשבת.

חוויה שזכורה לסבי בילדותו

יום אחד תפסו את סבי נערים נוצרים ונעלו אותו במחסן של תירס, סבי שהה בתוך המחסן זמן רב. הוריו של סבי התקשרו למשטרה וכולם חיפשו אותו, אך לבסוף הוריו מצאו אותו במחסן התירס שהיה קרוב לביתם ברחוב הסמוך ואיתרו אותו על פי הבכי שלו.

המאכלים המאפיינים את רומניה

ממליגה – מאכל רומני נפוץ העשוי מקמח תירס כדייסה. הממליגה היא אחד מהמאכלים הנפוצים ברומניה, בעבר שימש מאכל זה בעיקר כתחליף ללחם אצל העניים, אך במשך הזמן נעשה מאכל זה למאכל עממי, המוגש אף במסעדות היוקרה ברומניה.

מרק צ'ורבה – פירושו מרק חמוץ, ובעברית היא מתייחסת בדרך כלל למרק רומני המכיל ירקות, עלי לאושטיאן (צמח תבלין ממשפחת הסלרי) ובשר.

פפנש – סופגניה או לביבת גבינה.

העלייה לארץ

סבא ומשפחתו עלו לישראל באוניית טרנסילבניה. כשעגנו בנמל חיפה הכניסו אותם לצריפים, גברים לחוד ונשים לחוד וריססו אותם באבקה שנקראת DDT – הוא חומר להדברת מזיקים ממשפחת האורגנוכלורינים.

לטענת סבי היה יחס שווה לכולם במקום שבו התגורר, כולם גרו בצריפים או באוהלים, קיבלו תלושי מזון, אך יחסית למקומות אחרים הם הרגישו מקופחים, מכיוון שהם ראו ששאר התושבים התגוררו בדירות ובתים ומצבם הכלכלי היה טוב יותר למרות שבארץ היה צנע. המשכורות היו נמוכות מאוד.

סבא שלי שירת בגולני, היה חבלן וסייר בסיירת. הוא היה במלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, מלחמת שלום הגליל ומלחמת ההתשה.

במקצועו סבי עבד עם צינורות מים, היה מפקח מחלקת המים בעיריית חיפה וחבלן במשטרה. סבי וסבתי הכירו באמצעות חברה של סבתי שהכירה ביניהם במסיבת ריקודים.

התחביבים שלי סבי הם: דיג, פיקניקים, טיולים בחיק הטבע, לבקר את המשפחה, לפנק את הילדים והנכדים, לטפל בבעיות רפואיות ולנסוע לטיולים בארץ ובחו"ל.

קיימים מספר תאריכם המצוינים במשפחתנו כחשובים: ימי הולדת לכל בן משפחה הוא חג יחיד ומיוחד, וערב יום כיפור, שהוא תאריך חשוב ועצוב עבורינו: סבתי נפטרה עשר דקות לפני תחילת הצום של יום כיפור, זה אומר שהיא כיפרה על כל מעשיה ונפטרה צדיקה.

עוד יש לציין בסיפור זה, שסבא שלי קורא לי בשם חיבה 'סרג'יו' – זהו שם רומני טיפוסי.

הזוית האישית

סבא יצחק: לכבד את ההורים והמשפחה, להסתכל על הכוס המלאה, ללמוד טוב שיהיה עתיד טוב יותר.