מאגר סיפורי מורשת

השרות הצבאי שלי

בצבא שירתתי בתור פקחית טיסה והוצבתי בבסיס "סירקין" משום שרצו אותי כשחקנית כדורסל למשחקי אליפות חיל האוויר. במקביל שיחקתי בהפועל ת"א. במילואים השתתפתי במבצע קדש. הייתי ביחידה של חיל האוויר שצורפה לחטיבת 9 וירדה עם קומנדקרים אל שארם א שייח.

לפני כיבוש שארם א שייח נעצרנו בדרך כי נגמר לנו הדלק. אני החלפתי יחידה אחרת של חיל האוויר כדי שהם ישנו לקראת הכיבוש, ואני קיבלתי הוראות איך לדבר עם הטייסים בקודים, כשהקוד של דלק היה ברזל. הטייסים דיברו איתי ואמרו שבחבילה האחרונה של הברזל יש דגלים. לא ידעתי מהו הקוד דגלים ושאלתי אותם שוב ושוב מהו הקוד, עד שהם אמרו לי כשתכבשו את שארם א שייח תניפו את דגלי מדינת ישראל.

למחרת בבוקר החטיבה יצאה לקראת שארם א-שייח' בליווי פייפר מלמעלה אשר הזהיר אותם מפני המצרים ומקומות המסתור שלהם. ואני הקשבץי לכל הדיבורים בקשר בזמן אמת. בשלב מסוים התברר למפקד חטיבת תשע, אברהם יפה, שרפול מתקדם עם הצנחנים. הוא ניסה ליצור איתו קשר אך ללא הצלחה, לכן שלח את  טייס הפייפר לכיוונו, אך גם הוא לא הצליח ליצור  קשר. בעקבות כך הודיע שהוא נוחת על יד רפול וכשחזר והמריא הודיע שעצר את רפול.

לכן הטענה שרפול כבש את שארם א שייח אינה נכונה, אלא חטיבה תשע היא זו שהייתה אחראית על הכיבוש. בסופו של המבצע חטיבת תשע חזרה ארצה ואני נשארתי עוד חודש במילואים לתפעל את שדה התעופה בשארם א שייח.

הזוית האישית

לא היה רע ולא היה טוב.