מאגר סיפורי מורשת

שמי דניאל פרץ נולדתי במרוקו בעיר קזבלנקה בתאריך 5.10.1950

העלייה לארץ

עליתי לארץ בחודש אוקטובר 1961 .

מבצע "מוראל" היה מבצע סודי של המוסד ומטרתו היתה העלאת ילדים יהודיים ממרוקו אל ארץ ישראל.

המבצע בוצע בין החודשים מרץ -ליולי 1961 ותוצאותיו היו הברחת 530 ילדים ממרוקו אל הארץ באמצעות אוניות ומטוסים. אנשי המוסד שכנעו את משפחות הילדים למסור אותם לידיהם תחת סיפור כיסוי שהילדים נוסעים לחופשת קיץ באירופה, שבסיומה יחזרו אליהם. מהמשפחה שלנו עלו שלושה אחים אחי בן 12, אחותי בת 8 ואני בן 10. ביולי 1961 עלינו למטוס ונחתנו במרסי שבצרפת, במרסי שהיינו יומיים ולאחריהם טסנו לשוויץ, כאשר שם כביכול אנו אמורים לבלות את חופשת הקיץ. בשוויץ היינו שלושה חודשים , יולי -אוקטובר 1961 בעירייה בשם מורג'ן, הנמצאת בגבול שוויץ איטליה, המקום זכור לי כמקום מדהים ממש גן עדן.    שליחי המוסד היו מעלים את הילדים לארץ במחזורים, כאשר בכל פעם מעלים קבוצת ילדים. אחי ואני עלינו לארץ במחזור האחרון.

ההתאקלמות בארץ

בארץ לקחו אותנו לרמת הדסה בטבעון, שם ריכזו את כל הילדים שעלו במבצע. לאחר תקופה קצרה ברמת הדסה העבירו אותנו לכפר חב"ד שבמרכז הארץ ושם שהיינו בבית ספר חקלאי ופנימייה דתית. אחי ואני למדנו בכפר חב"ד במשך שלוש שנים, גם את אחותי העבירו לכפר חב"ד אבל היא למדה ב"בית רבקה" שהיה בית ספר לבנות. אהבתי מאוד את הפנימיה, הייתי חקלאי מצטיין, בעיקר בחליבה ידנית של הפרות, בקציר המספוא עם חרמש ובגידול ברווזים. תקופה זו הייתה למעשה כאשר אני בין הגילאים 10 עד 14. בכפר חב"ד הייתי בתקופת בית הספר היסודי ועד כיתה ח'(אז בית הספר היסודי היה עד כיתה ח').

לאחר מכן עברתי לפנימייה בכפר בתיה, ברעננה ללימודי תיכון בכיתות ט' עד יא'.

עליית בני המשפחה

הורי עלו לארץ מספר שנים לאחר שאנחנו עלינו . הם עלו במסגרת "מבצע יכין" בו עלו לארץ כ 80 אלף יהודי מרוקו בין השנים  1962-1964. מבצע זה התבצע מתוך הסכם חשאי עם חסן השני, מלך מרוקו,  שהתיר ליהודים לעזוב את מרוקו. לאחר עליית ההורים המצב הכלכלי בבית היה קשה, בעקבותיו ההורים  הוציאו אותנו מבית הספר על מנת  לעזור בכלכלת הבית. היינו משפחה של עשר נפשות, זוג הורים ושמונה ילדים. כיום אני מתגורר בצפת  עם אשתי יפה מזה 53 שנים,יש לנו ארבעה בנים 11 נכדים ונינה. משפחה מאושרת ומגובשת על כל המשתמע מכך.

תמונות של סבא דניאל לאחר העלייה לארץ בפנימייה בכפר בתיה.

הזווית האישית

יהב: "היה לי כיף מאוד לעבוד עם סבא על הסיפור. נהנתי לעבוד איתו וללמוד איך הוא עלה לארץ כשהיה קטן ואיך התאקלם בארץ. מקווה שלכולם היה כיף כמו שלי היה לכתוב את הסיפור הזה".

סבא דניאל: המפגשים היו משמעותיים מאוד עבורי ,הן בפן של העברת הסיפור לדורות הבאים, והן בפן של הבילוי המשותף עם נכדי יהב. חשתי גאווה גדולה בכל מפגש בו תמנע שיבחה אותו על לימודיו ובעיקר כאדם וחבר. המפגשים המשותפים היו מעניינים מאוד, לשמוע את סיפורם של הסבים והסבתות האחרים, והיכולת להשמיע את סיפורי ובעיקר לגלות כי בין הסבתות היתה סבתא נוספת שעלתה לארץ במבצע "מוראל" (וגם היא ממחניים). הסיור במוזיאון אנו היה חוויתי מאוד בעיקר מאחר וזו הפעם הראשונה שיצא לי לבקר בו. אני שמח שבחרתי להצטרף לפרויקט, ושמח מאוד על החוויה המשותפת עם נכדי, שלאחריה אני מרגיש כי יחסינו התחזקו מאוד, ואנו קרובים הרבה יותר.