מאגר סיפורי מורשת

שמי עידו רפאלי, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי לתעד את סיפורה של סבתא שלי בת שבע גל.

סבתא בת שבע מספרת:

הרקע המשפחתי

ילדות

"נולדתי בבית חולים בלינסון בשנת 1946. מהיום שנולדתי גרתי במגדיאל – הוד השרון, ברחוב סוקולוב. יש לי אח שגדול ממני בחמש וחצי שנים ושמו ישראל. ההורים שלי שלומה ופרומה נולדו בפולין ועלו לישראל בשנת 1938, לפני מלחמת העולם השנייה.

בגיל שנתיים וחצי כבר נכנסתי לגן ילדים, דבר שלא היה מקובל באותן שנים, כי אז היו מתחילים ללכת בגיל מאוחר יותר לגן. הורי, קראו לי בשם בת שבע על שם סבתא שלי. את כל ילדותי ביליתי במגדיאל. באותה תקופה לא היה מחשב ולא הייתה טלוויזיה ובשעות אחר הצהריים שיחקנו בשיכון. שיחקנו במשחק ארבע תחנות על יד החורשה או ארבע מקלות, חמש אבנים, מחבואים תופסת וכו'.

 בילדותי

למדתי בבית ספר יסודי מגדיאל. בכיתה ה' העבירו אותי לבית ספר ממלכתי דתי, כי בית הספר הרגיל היה מאוד רחוק מהבית. אז בית ספר יסודי היה מכיתה א' עד כיתה ח', לא הייתה חטיבות ביניים. בתיכון למדתי בפתח תקווה, בסמינר על שם א. שיין – קראו לזה באותה תקופה גבעת השלושה. למדתי שש שנים, ארבע שנים בתיכון ועוד שנתיים בסמינר למורים, שהיה בית ספר להכשרת מורים וגננות. אחרי כל שנות הלימודים ואחרי שדחו לי את הצבא בשנתיים, עקב לימודי בסמינר, התגייסתי לצה"ל.

השירות הצבאי

בצבא הייתי מורה לחיילים. התלמידים שלי היו חיילים שלא סיימו בית ספר, חלקם אפילו סיימו בית ספר יסודי. לימדתי אותם כל מיני מקצועות כגון: עברית, גאוגרפיה וחשבון. בשירות הצבאי שלי לימדתי בהרבה מקומות: התחלתי בבית ספר "מרכוס" שבחיפה ואחר כך עברתי ללמד בכל מיני מקומות אחרים כמו בקיבוצים ובהיאחזויות  הנח"ל, אלה היו יישובים חדשים שצה"ל הקים על יד הגבולות והושיב שם חיילים, לדוגמה,  היישוב צור נתן שבדיוק  בתקופה ההיא צ"הל הקים. בעצם הייתי מאלה שהקימו את היישוב.

אני זוכרת אפילו את טקס הקמת ההיאחזות ואת כל ההכנות והאימונים לטקס. אחרי ששירתי בעוד מספר מקומות בתור מורה לחיילים הגעתי להיאחזות בשם "בירנית" על גבול לבנון, שם הכרתי את סבא בני, שהיה מפקד של החיילים. באותה תקופה פרצה מלחמת ששת הימים (1967) וסבא יצא להילחם נגד ירדן (במלחמת ששת הימים ישראל נלחמה נגד ירדן סוריה ומצריים).

סבא וסבתא

בתום השירות הצבאי, סבא ואני התחתנו בשנת 1969. בשנה הראשונה אחרי החתונה, גרתי עם סבא אצל ההורים שלי במגדיאל. לאחר מכן עברנו לגור בכפר סבא, ברחוב ששת הימים, על שם מלחמת ששת הימים. בינתיים התרחבה המשפחה נולדו לנו שלושה ילדים: ניר, איילת ועדי.

במשך כל שנות חיי עבדתי כמורה בבית ספר יסודי ברמות השבים ובכפר סבא. לאחר 30 שנה, עבדתי בתור ספרנית בפנימיית שטיינברג בכפר סבא, הנמצאת קרוב על יד הבית. כיום אני פנסיונרית וסבתא לתשעה נכדים ונכדות: עמית, מורן ,יעל, עידו, הללי, תמר, ינון, דני ומאיה.

הזוית האישית

עידו: היה לי ממש כיף ומעניין לעבוד עם סבתא שלי וללמוד מסיפוריה הרבה דברים חדשים. למדתי על ההיכרות שלה עם סבא שלי בצבא ובעיקר על כך שהיא הייתה אחת מהמקימים של היישוב צור נתן.

סבתא בת שבע: היה ממש כיף לעבוד עם עידו וללמד אותו על כל תקופת הילדות שלי ואיך החיים שלי נראו בעבר.