מאגר סיפורי מורשת

שמי אלינור קידר, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי, רחל עובדיה. סבתא סיפרה לי על ימי ילדותה ועלייתה לישראל.

סיפורה של סבתא רחל עובדיה

שמי רחל, נולדתי  בהודו, בבית חולים מסינה בעיר בומבי (בית חולים בריטי). בת שלישית למשפחת גורג'י. הינו משפחה עשירה, אבא שלי היה סוחר טקסטיל, גרנו בבית גדול בן עשרה חדרים. היו לנו שישה משרתים. יש לי שתי אחיות גדולות ואח קטן. אני ואחי אהבנו יותר לאכול את האוכל של המשרתים מאשר את האוכל שסבתא בישלה לנו. הלכתי לגן הילדים בהודו. הינו מטילים בכול מני מקומות, אני זוכרת שפעם הלכתי לאיבוד, כי רציתי לאכול גלידה וההורים שלי מצאו אותי בדוכן גלידה.

 עם אמי בילדותינו

העלייה לישראל

עלינו ארצה כמשפחה ציונית, מפני שאבא שלי רצה לחיות בישראל – זה היה חלומו. עלינו במטוס לישראל בשנת 1951 כתיירים, אני הייתי אז אמורה לעלות לכיתה א'. גרנו בפתח תקווה בצריף שבדי. בבית ספר אני הייתי עצלנית במקצוע העברית, אבל בחשבון הייתי טובה מאוד, כי עברית הייתה שפה חדשה עבורי ועבור בני משפחתי. בתקופה הזאת אילצו אותנו לדבר עברית עם ההורים.

תמונות מתקופת ילדותי עם אחיותי

עם אחיותי ואחי הקטן

המשחקים שלנו  בילדות, היו משחקי חוץ: קפיצה בחבל, שלושה מקלות, קלס, חמש אבנים ועוד. אני שחקתי בעיקר עם האחיות שלי ועם חברים מהשכונה (אסתר קלינה ומזל גלוסקא). יש משהו שאני זוכרת בקשר לאחותי (הלן) שהייתה טובה בעבודות יד והמורה למלאכה אהבה אותה. המורה למלאכה של אחותי הלן הייתה גם המורה שלי והיא הניחה שגם אני טובה במלאכה כמוה ונתנה לי ציון טוב בזכות הלן.

למדתי בבית ספר תיכון אחד העם. כשהייתי בכיתה יא', אמי חלתה במחלת לב ואושפזה הרבה פעמים. לאחר שלוש שנים של אשפוזים אימי נפטרה ואבי נפטר תקופה קצרה אחריה גם הוא משברון לב, כך התיתמתי בגיל צעיר.

כאשר סיימתי בית ספר תיכון עבדתי במשרד האוצר ביפו. לאחר שנה עברתי לעבוד בתעשייה האווירית שם עבדתי במשך חמש שנים.

בגיל עשרים נשאתי לשמואל עובדיה, שהכרתי במשך חצי שנה. ניסינו לבנות משפחה במשך שתים עשרה שנים. כשסוף סוף הצלחנו, חמותי, אימא של שמואל, מאוד התרגשה מהתינוקת מולי. עברנו לגור בתל אביב, בכיכר המדינה. לאחר ארבע שנים שמואל עזב את הבית ואני הייתי צריכה לפרנס אותי ואת מולי לבד. עבדתי במשרד נסיעות בהנהלת חשבונות.

ביום נישואי לשמואל עובדיה

היום אני גרה קרוב לבתי מולי ונכדי והם באים לבקר אותי כמעט כל יום שישי ושבת. רוב בני משפחתי גרים לידי ביישוב. אני מרבה להפגש עם הלן אחותי ואנו עושות הכל ביחד. יש לי גם תחביבים: אני אוהבת ללכת להצגות, סרטים וגם חריזת שרשראות.

הזוית האישית

סבתא רחל: הדבר החשוב ביותר הוא קשר ואהבה משפחתית ובכללי משפחה זה הדבר הכי חשוב שיש.

הנכדה אלינור: הקשר ביני לבין סבתא שלי התחזק ולמדתי כל מיני דברים עליה כמו למשל שסבא רבא שלי היה סוחר טקסטיל.