מאגר סיפורי מורשת

שמי תהל, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סיפור העלייה של סבי, יהושע סבה.

סבא נולד בבגדד בשנת 1936. רגינה, אימא של סבא, הייתה עקרת בית ואבא של סבא היה סוחר מאוד עשיר. הם חיו בבית פרטי בבגדד ולאימא של סבא היו עוזרות ואנשים שהיו כמו משרתים. אבא של סבא היה מאוד עסוק וסוחר עשיר ביותר עד כדי כך שלסבא היה מישהו שהיה לוקח לו את התיק אחרי בית הספר ולפני.

לסבא שני אחים ואחות אחת. סבא היה הבן הבכור. כל האחים של סבא נולדו בעיראק. הם גרו בעיראק, בבגדד, בבית פרטי עם שלוש קומות, הם היו עשירים כפי שכתבתי, ולא היו להם הרבה בעיות מחיה. אורח החיים שלהם (ההווי) היה פשוט וטוב, עד שהגיעו יותר ערבים לבגדד עם קום מדינת ישראל והתנקשו בהם. פעם אחת הם חיבלו באבא של סבא ולמזלנו הוא הצליח לברוח אבל אז הם (המשפחה של סבא) הבינו שהם חייבים לעלות לישראל.

בשנת 1951 היה שלטון דיקטטורי בעיראק וכשהם רצו לעלות לארץ הם היו חייבים להשאיר את כל הדברים שלהם בעיראק, אבל אבא של סבא היה סוחר, אז הוא שיחד אנשים שיתנו לו להעביר רק את הדברים החשובים וסבא שלי לא ידע את זה בהתחלה. בתקופה הזו ישר הגיעו הרבה ערבים או שכבר היו שם. הם היו יותר עצבניים על יהודים באופן כללי בגלל שהקימו באותו הזמן את ארץ ישראל וגירשו את הערבים שהיו שם, זה עורר התקוממויות. תנאי המחיה מאוד מזכירים את מה שיש בסרטים: כמו הכביסה שלא עושים עם מכונה אלא עם קרש כביסה. פעם גם ראו שזה שעובד במסחר או בעסקים – היה להם הרבה כסף וזה השפיע הרבה על המחיה שלהם.

כשסבא היה ילד, היה לו מסייע בשם מוחמד שסחב לו את התיק לבית הספר והיה מחכה עד הצהרים כדי לסחוב לו את התיק הביתה. הבית של סבא שלי היה ענק. הוא ישן עם סבתא שלו והיא תמיד דאגה לו וטיפלה בו. היה לו בבית גם עליית גג, כשהיה חם בקיץ הם ישנו שם כדי שלא יהיה חם מדי. בבית הספר היה לסבא די רגיל אז הוא לא ממש זוכר פרטים, אבל הוא נהנה בלימודים והיה ילד טוב. הם שיחקו כדורגל והם היו עושים תחרויות שחייה אחד נגד השני (הוא והחברים שלו). הם היו חוגגים כל המשפחה הגדולה: דודים, סבא וסבתא, והיה בית מאוד גדול אז היה הרבה מקום. כל הילדים היו מתופפים בפורים והיו מבקשים מהדודות דמי פורים. הבנות והבנים היו מופרדים בשולחנות אוכל.

סבא שלי היה הכי גדול במשפחה אז הוא היה האחראי ותמיד אהב לעזור לכולם – להורים, אחים וחברים. הוא אהב ספורט כמוני והיה רץ ושוחה בנהרות ובתחרויות.

העלייה לארץ הייתה מאוד קשה כי היה צריך לחתום על הסכם שאתה לא יכול לחזור לעיראק והם שיחדו אנשים להעביר את הדברים שלהם בשביל העלייה, בגלל שלא נתנו להם לקחת דברים לארץ.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר פארק המדע בנס ציונה, התשפ"ב 2022, בהנחיית המורה המובילה שונית גדות.