מאגר סיפורי מורשת

שמי סוזי והשנה אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי גאיה.

נולדתי בשנת 1958 בארגנטינה, וכילדה אהבתי לשחק בבובות, לצייר ולרכב על אופניים. מאכלי ילדות טעימים שאהבתי לאכול היו: סטייק, צ'יפס, דג ורביולי ושניצל! היו כמובן גם ממתקים שאהבתי, כמו גלידה ועוגיות וקינוח ארגנטיאי מוכר: אלפחורס, ושוקולד ועוגיות. חבריי ילדות שלי היו: אדלה, שרה ונורה. זיכרון של מעשה שובבות בילדות שלי היה, כשהייתי קטנה אחי לא היה מסודר וזרקתי את כל בגדיו על הרצפה.

בשנת 1991 עליתי לארץ, לא היה קל לי לעזוב את ארגנטינה מקום הולדתי. היה לי קשה לעזוב את משפחתי ואת חבריי. הכרתי את בעלי מנו בזכות זה שאח שלי היה חבר טוב שלו והם הכירו בתנועת נוער "הדרור" בארגנטינה, הוא היה מבלה הרבה אצלנו בבית. אמי הייתה מתייחסת אליו יפה ומפנקת אותו במאכלים. כשאחי עשה עלייה לישראל התחלנו להיפגש, אני ומנו, והפכנו לזוג. לאחר שלוש שנים התחתנו והיום אנו נשואים כ-46 שנים.

אירוע מיוחד בחיי שזכור לי הוא יום החתונה שלי, מה שאהבתי ושמחתי הוא שמצאתי את בן הזוג המתאים לי, התחתנתי כשהייתי בת 18. אירוע העלייה שלי לארץ היה כשאני ובעלי החלטנו לעלות לארץ עם שלושת ילדינו: סיקי, דמי, ואריאנה. התלבטנו באם לעלות לקיבוץ או לעיר. בסופו של דבר החלטנו לעבור לקיבוץ משמר הנגב. הרגשות שלי באותה התקופה הייתה תחושת לחץ כי לא הכרתי אף אחד ולא ידעתי מהם חיי בקיבוץ. גם שמחתי, מכיוון שתמיד רציתי לעלות לישראל. לא ידעתי את השפה העברית ולמדתי באולפן שעזר לי ללמוד עברית. באותה תקופה עבדתי ולמדתי. חששתי כשלא הבנתי את השפה אך לאט לאט רכשתי את השפה והכרתי חברים חדשים. אני היום סבתא גאה לשבעה נכדים, אני אוהבת ושמחה מהמשפחה שהקמתי.

הזוית האישית

גאיה הנכדה המתעדת: היה לי מרתק להקשיב לסיפור העלייה של סבתא ולשמוע על ילדותה, אני מאחלת לסבתא שנמשיך להיות תמיד ביחד!