מאגר סיפורי מורשת

בס"ד

שמי הלל, ואני מראיין את אבא שלי, המספר על סבתא אסתר ז"ל, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

סבתא אסתר, אימא שלי, נולדה בעיר קטנה ששמה "אלקסר", שנמצאת במרוקו, בשנת ו' בכסלו תש"ב, בשנה הלועזית: 1942. סבתא אסתר הייתה הבת הבכורה. אחרי שנה לנישואים שלה נולדה הבת הבכורה והייתה התרגשות רבה. קראו לה אסתר על שם הסבתא שלה.

לאבא של סבתא קוראים יעקב וההורים שלו הם יהודה וסטה, לאימא של סבתא קוראים קוטה. המשמעות של השם היא "אבן האודם". להורים שלה קוראים יוסף ואסתר.

בית ספר יסודי

סבתא אסתר למדה בעיר אלקסר במרוקו, וגם בעיר קזבלנקה, בבית ספר יהודי של רשת "אורט". היא הייתה תלמידה מאוד טובה, חרוצה. הם למדו שפות ומקצועות אחרים. היו לה חווית מאוד טובות מבית הספר אבל גם חוויה פחות טובה: פעם אחת, סבתא אסתר הביאה עציץ של אפונה שהיא גידלה בתקופה מאוד ארוכה. היא הייתה צריכה להראות אותו לכיתה ולכל תלמידי בית הספר. בדרך לבית הספר עבר ערבי וחטף לה את העציץ, וברח עם העציץ. היא נשארה ברחוב, הייתה עצובה מאוד, והגיעה לבית הספר ללא העציץ, וזו הייתה חוויה מאכזבת מאוד.

מעבר דירה במרוקו

סבתא אסתר עברה מאלקאסר לקזבלנקה – העיר הגדולה. באלקסר הבית היה קטן מאוד. בית של שתי קומות, בקומה הראשונה הייתה חצר גדולה, וחדרים מסביבו. היה מטבח וסלון, היכן שאירחו את האנשים. בקומות העליונות: חדרי השינה של הילדים וההורים. היה גם פתח לגג, שם היו מייבשים כביסה וגם הכינו אוכל. בקזבלנקה הייתה למשפחה דירה קטנה בבניין אבל גרו שם הרבה יהודים.

לסבתא היו הרבה חברים, גם במרוקו וגם כאן בישראל. נהגו לבלות וללמוד ביחד. גם כאן בארץ היו לה שכנים וחברות עוד ממרוקו. היא שמרה על קשר טוב עם החברים גם כשעלתה לארץ. היא אהבה את כולם.

סבתא למדה תפירה במרוקו, היא עבדה תקופה קצרה ומשנישאה, היא הייתה עקרת בית וטיפלה בנו, הילדים.

עלייה לארץ

סבתא עלתה לארץ בשנת 1962, היא הייתה בת 20. כשעלו לארץ היו צריכים לשמור על העלייה לארץ בסוד, כדי הערבים לא ידעו.

אנשי הסוכנות היהודית, שהעלו את היהודים בחשאי, מסרו להם שהם נוסעים לטיול בצרפת. הם ביקשו מכל היהודים העולים לשמור בסוד על הטיול. איפשרו רק לנשואים לעלות. הם התחכמו והצמידו לכל אשה גבר. לסבתא היה "כאילו" בן זוג. בכך ניתנו האשרות להמשיך ל"טיול צרפת" לכל המשפחה, והם הפליגו לצרפת. ההפלגה ארכה שלושה ימים. בצרפת הם היו כחודש. הם הפליגו משם לישראל. בישראל גרו בגבעת אולגה.

סבתא אסתר בצעירותה

נישואין

סבתא אסתר וסבא יוסף נפגשו בשנת 1965. סבא עלה מאורוגוואי, שניהם דיברו ספרדית, והם נפגשו באולפן ללימוד השפה העברית לעולים.

ההשתלבות של סבתא בארץ בשנים הראשונות הייתה קשה. היא לא ידעה עברית. היא ידעה ספרדית, צרפתית וקצת ערבית מרוקאית. לאט למדה את השפה. בתחילה עבדה במפעל ביצים, שייצר כל מיני מוצרים מביצים  היא לא אהבה את זה, היא עברה לעבוד בית מרקחת, כי היא ידעה שפות. בבית המרקחת ידעה לקרא מרשמים בשפות ספרדית וצרפתית.

פטירה

סבתא אסתר נפטרה כשהייתי ילד קטן ממחלה נוראית – מחלת הסרטן – בשנת 1988.

מה הייתה אומרת היום לו הייתה בחיים

סבתא אסתר הייתה אומרת שהיא אוהבת אתכם, אתם האוצרות שלה. היא הייתה אומרת לכם להתנהג יפה, להראות טוב, ללמוד טוב, הלימודים היו חשובים לה מאוד.

הזוית האישית

הילל הנכד המתעד: חשוב לי ללהעביר את המסר של סבתא אסתר, שהייתה אומרת לכם להתנהג יפה, להראות טוב, ללמוד טוב. הלימודים היו חשובים לה מאוד.