מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי נולדה באלג'יריה בשנת 1956.

בשנת 1958 היא עלתה לארץ עם ההורים שלה ששמם: אלכס וקלר.

הם התיישבו בנהריה, בהתחלה במעברה, בקרית חוף.

ההבדל העיקרי בין מחנה העולים למעברה בא לביטוי במידת האחריות של העולים לפרנסתם. במחנות העולים קיבלו העולים מזון ודיור ללא תשלום, במעברות נדרשו העולים לדאוג לפרנסתם בעצמם.

בעיית הדיור נפתרה במהירות על ידי הקמת המעברות. הקמת המעברות המבודדות יצרה פיזור אוכלוסין אך מנעה את השתלבות העולים כמו גם מציאת מקורות פרנסה. בפועל הוקמו 98 מעברות בסמיכות ליישובים וותיקים, ו-31 מעברות נוספות הוקמו הרחק מנקודת יישוב כלשהי (ירוחם לדוגמה). הבתים במעברות היו דלים ביותר מכיוון שתוכננו כפתרון זמני בלבד. סוגי המבנים הנפוצים במעברות היו: אוהלים, בדונים (מבנה דמוי צריף עשוי בד), פחונים (מבנה עשוי פח), אזבסטונים (מבנה עשוי אזבסט) וצריפונים.

ה"מבנים" שנותרו במעברה התמלאו שוב חיש מהר ועדיין חסר היה מקום לעולים החדשים. החזון לרוקן את המעברה נותר בעינו, ומועצת נהריה קיבלה החלטה להקים שכונה זמנית חדשה בצפון נהריה, מעבר לאזור התעשייה, טוב יותר מהמעברה שהיתה עד כה. השכונה הוקמה צפונית לאזור התעשייה, לא הרחק מהכניסה לקיבוץ גשר הזיו. עבור האנשים שחיו עד כה במעברה היה זה שדרוג ממשי. היו אלה אסבסטונים דו משפחתיים סדורים בשורות שורות, חלקם במקביל לכביש וחלקם בניצב לכביש הראשי. אמנם הדירה היתה קטנה, כ- 40 או 50 מ"ר, אך היו שירותים בתוך הדירה, היו מים זורמים והיה חשמל.ויקיפדיה

הוריה של סבתא שעלו ממרוקו, דיברו רק בצרפתית, ועדיין לא למדו העברית, ולכן השם של סבתא שלי הוא קולט. לאחר מכן נולדו לה עוד שני אחים וקבלו שמות ישראלים: גילה ומיקי.

סבתי מספרת על שמה העברי:

"כשהגעתי לגן הילדים הגננת לא הסכימה לקרוא בשם קולט, כי זה לא היה נשמע לה מספיק ישראלי, ואז קלר אמי, נזכרה שלסבתא שלה קראו רבקה, ומאז קוראים לי רבקה, אבל במשפחה ובקרב החברים קוראים לי קולט".

הזווית האישית

היה לי מאוד כייף לדבר עם סבתא שלי וללמוד על על העבר שלה עוד קצת. אני מאוד נהנתי מהעבודה של הקשר הרב דורי, והיה לי הכי מהנה לעשות את העבודה עם סבתי, זה לימד אותי מה היא עברה בחיים שלה, וכיף לדעת את סיפור החיים שלה, אני הייתי רוצה לאחל לסבתי היקרה בריאות ואת כל הטוב שבעולם.