מאגר סיפורי מורשת

לסבתי קוראים כרמלה לוי. סבתי נולדה בישראל בעיר רחובות בתאריך 24.04.1955, ב' באייר התשט. היא גדלה בבית 2 חדרים, היו לה תשעה אחים. היא התחתנה בגיל 17 וחצי מאחר והמשפחה לא הרשתה לה להתגייס.

סבתי מספרת על זכרון מיוחד מהילדות ממאכל שמלווה אותה עד היום. ספור זה מעלה בה זכרונות של ריחות וטעמים מהילדות. זהו מאכל שאבי נהג להכין בחורף, היא מספרת שאביה בחורף נהג לצאת לשדות ולקטוף פטריות, הוא ידע לזהות אלו פטריות הן הטובות ביותר ואלו רעילות.

הוא היה יוצא לאחר הגשם וידע בדיוק באיזן פטריה להשתמש. סבתי גרה בבית קטן, ובו 2 חדרים, והחימום היחידי שהיה לה בבית, היה תנור נפט עם סלילים. לאחר שאביה היה חוזר עם הפטריות שאסף, הוא היה מניח מחבת על התנור ושם בישל את הפטריות עם בצל וביצים, וכולם היו יושבים על השטיח ומחכים.

היה למאכל זה טעם מאוד מאוד מיוחד, שעד עכשיו נמצא אצלנו במשפחה, ולפעמים נוצר געגוע למאכלים שאכלנו פעם יחד כמשפחה, ולזכרונות שהם מעלים יחד איתם. אביה של סבתי נולד בכורדיסטן, שם נהגו לטייל הרבה בהרים, ולכן ידעו כיצד לזהות את סוגי הצמחים והפטריות. זה היה מאכל שבכורדיסטן נהגו לאכול בחורף ואביה הביא את המאכל הזה איתו לישראל. שמו של המאכל אינו ידוע, אין לו שם מוגדר, ניתן לקרוא לו תבשיל פטריות עם ביצים, אך מפני שזהו מאכל מתקופות קדומות יותר, לא ניתן למצוא אותו כמתכון כתוב.

הזוית האישית

תהל: העבודה ביחד עם סבתי הייתה מעניינת ומרתקת. למדתי רבות על משפחתי, על החיים מהעבר ולמדתי שגם מהדברים הכי קטנים שחלק מהשגרה היום יומית שלנו יישארו כזכרונות לכל החיים. נהנתי לעבוד עם סבתי ולחקור איתה על חייהם של משפחתי ועל הזכרונות שלהם מהעבר.