מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מאירן לישראל

סבתא רחל והנכד ירדן
ארוחה בצריף בקדימה
תולדות חייה של סבתא רחל שוהם

נולדתי באירן בעיר איספהן, כשמלאו לי שמונה שנים, כל המשפחה עברה לעיר טהרן,

בגיל 15 עליתי לארץ עם עליית הנוער. התחנה הראשונה הייתה אשדוד. גרתי באשדוד. אני זוכר שהכל היה חול ובקושי היו כמה בניינים. גרתי שנתיים אצל משפחה של דודה שלי ועבדתי למחייתי במפעל "עסיס" שהיה בתל אביב. היינו קמים בארבע לפנות בוקר עם משאית נוסעים למפעל ובערב חוזרים עם אותה משאית הביתה.
 
בשנת 65' משפחתו של בעלי (דוד) ז"ל, שגרו באשדוד, הכירו לי אותו, דוד גר בקדימה. אחרי שנה נישאנו בבית הדין הרבני בתל אביב-יפו, ועברתי לגור איתו בקדימה. בקדימה גרנו בצריף והחיים בצריף לא היו כל-כך קלים. השירותים היו מחוץ לצריף, כדי להתקלח היינו צריכים לחמם מים בדוד על הפרימוס. בשבתות היינו מחממים את האוכל על פתיליה שהייתה דולקת מיום שישי, במקום פלטת שבת.
 תמונה 1
 
הזיכרון הכי יפה מבעלי דוד ז"ל כל פעם שאני מתבוננת בתמונה הזאת אני מאוד מתרגשת. יום אחרי פסח נהוג לצאת לחיק הטבע או לפארקים, ליום הזה קוראים מימונה.
 
בתקופה זו פרצה מלחמת ששת הימים, לא היה לנו מקלטים בצריף, אז חפרנו תעלות באדמה וכשהיו אזעקות היינו מתחבאים בהן וכיסינו אותם בלוחות עץ ושקי חול. אני ובעלי ז"ל אהבנו מאוד לטייל בפרדסים בקדימה. לצערנו היום הם לא קיימים, העצים נעקרו ובמקומם נבנו בתים.
 
תמונה 2 
אחת מהתמונות המשפחתיות בירושלים (בקבר הרצל) מי שלא ישב בשקט הוא יוסי, אבא של ירדן
תמונה 3 
בעלי דוד ז"ל במילואים, עם שניים מילדי ובת דודה. הבן באמצע הוא יוסי אבא של ירדן.
החיים בקדימה לא היו כל-כך קלים, כדי לקחת את הילדים למעונות ולגנים הייתי צריכה ללכת קילומטר איתם על הידיים, כי היה רק מעון אחד בקדימה. בתי לאה נישאה לעצמון (אברהם) חבאז ולהם שלוש בנות. בני יוסי נישא לאביבית סרי ולהם שלושה ילדים. בני שמעון נישא למיטל טוויל ולהם שתי בנות.
 
משוב של סבתא:
"הייתה לי חוויה מאוד טובה. נהניתי מאוד, עלו לי כל מיני זיכרונות. מאוד שמחתי להשתתף בפרויקט.
משוב של ירדן: 
"בזכות הפרויקט למדתי הרבה דברים חדשים על החיים של סבתא שלי. דברים שאפילו ההורים שלי לא ידעו. הקשרים שלי עם סבתא התחזקו. אני שמח שבחרתי בפרויקט הזה היה לי כף ומעניין.  
 העשרה
עסיס: "עסיס הייתה חברה לייצור מיצים, תרכיזים ושימורים, שנוסדה בשנת 1930. היא נמכרה בשנת 1988 לאסם השקעות אשר ממשיכה למכור מוצרים תחת המותג "עסיס".
המפעל נוסד על פי רעיון של הכימאי פ. שפירא שביקש לשווק תרכיז של מיץ טבעי שישווק באירופה במקום מיצים מלאכותיים. הוא חבר למנהל חברת שמן להקים מעבדה לפיתוח מוצר בחיפה. התרכיז שווק באופן נסיוני וזכה להצלחה והוחלט להקים מפעל ולצורך כך הוקמה חברה"
2010 מובילת תכנית קשר רב דורי
אילת שחק

מילון

פרימוס
פרימוס (שם גנרי) הוא כירה ניידת הפועלת באמצעות לחץ, שנפוצה מסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. כירת קרוסין ניידת הפועלת באמצעות לחץ נרשמה כפטנט על ידי השבדי פראנס וילהלם לינדקוויסט (frans wilhelm lindqvist) בסוף שנות ה-80 של המאה ה-19, אם כי לא ידוע בוודאות האם הוא הממציא או שרכש את התוכניות מאחרים. לינדקוויסט יצר את המותג "פרימוס" (מלטינית: "ראשון") שכבש את השווקים, הפך לשמו הגנרי של המוצר וזכה לחיקויים רבים.

עסיס
עסיס הייתה חברה לייצור מיצים, תרכיזים ושימורים, שנוסדה בשנת 1930. היא נמכרה בשנת 1988 לאסם השקעות אשר ממשיכה למכור מוצרים תחת המותג "עסיס". המפעל נוסד על פי רעיון של הכימאי פ. שפירא שביקש לשווק תרכיז של מיץ טבעי שישווק באירופה במקום מיצים מלאכותיים. הוא חבר למנהל חברת שמן להקים מעבדה לפיתוח מוצר בחיפה. התרכיז שווק באופן נסיוני וזכה להצלחה והוחלט להקים מפעל ולצורך כך הוקמה חברה

ציטוטים

”אני ובעלי ז''ל אהבנו מאוד לטייל בפרדסים בקדימה. לצערנו היום הם לא קיימים, “

הקשר הרב דורי