מאגר סיפורי מורשת

שמי חיים תירוש, נולדתי בשנת 1950, אני הסבא של אורי אלון. נולדתי באינדונזיה, שהיא ארץ בדרום מזרח אסיה. ההורים שלי מוצאם מהולנד והם גרו כמה שנים באינדונזיה. כשהייתי בן שנה ההורים שלי יחד עם אחי, אחותי ואיתי עלו לישראל. ארבע שנים ראשונות גרנו בנהריה, אחר כך עברנו לצריפין, ומשם עברנו לרחובות.

ילדותי

בהתחלה גרנו בנהריה אצל בני דודים של אבא שלי. מקום המגורים היה לול תרנגולות ששופץ לדירה. בשלב מאוחר יותר עברנו לדירה של שני חדרים. היו לנו כלב וארנבות. בנהריה לא הלכתי לגן ילדים כי בגני הילדים קיבלו ילדים רק מגיל חמש. אחר כך עברנו לצריפין, שהוא מקום ליד ראשון לציון. שם הייתי בגן חובה ולמדתי בבית ספר חביב כיתות א' ו-ב'. מכיוון שצריפין הייתה קצת רחוקה מבית הספר בו למדתי, אז נסענו ללימודים באמצעות הסעות. כשעליתי לכיתה ג' עברנו לגור ברחובות ובית הספר היה קרוב לבית. בית הספר התיכון היה רחוק יותר ונסענו אליו באופניים. כשהייתי תלמיד בכיתה ד' השתתפתי בצופים. בהתחלה הייתי חניך, ואחר כך הייתי מדריך.

בילדותי

פה בתמונה אני רוכב על קורקינט שהיה די נדיר בארץ, ההורים הביאו אותו מהולנד, שם הילדים היו משחקים בקורקינט. התמונה צולמה בנהריה, אפשר לראות שהכבישים היו ריקים כי באותם שנים לא היו הרבה מכוניות. הבגדים שלבשתי גם הגיעו מהולנד, באותה תקופה כל משפחה השתמשה בבגדים שהביאו איתם כשעלו לארץ.

שירותי הצבאי

בצבא הייתי קצין בחיל השריון. אחרי השירות הצבאי הרגיל שירתי כקצין מילואים. בשנת 1973 פרצה מלחמת יום כיפור. במלחמה זו נפצעתי קשה, כל הגוף שלי נשרף, מאז נשארו לי צלקות על כל הגוף, וכל האצבעות שלי פגועות.

חפץ יקר ללבי – כלי השחמט מהולנד 

אלה הם כלי שחמט שהסבא רבא של אורי הביא מהולנד. גם היום הנכדים שלי אוהבים לשחק, והמשחק בעצם עובר מדור לדור במשפחה שלנו. ועד היום כולם נהנים לשחק איתם.

כלי השחמט מהולנד

הזוית האישית

סבא חיים: היה לי כיף לספר את סיפור הילדות שלי.

אורי הנכד המתעד: היה לי כיף לראות את סבא בימי שני ולהקליד את הסיפור שלו.