מאגר סיפורי מורשת

פנינה נולדה באוקראינה בשנת 1951 להורים חנה וינבירגר ומשה יודקוביץ.

אמה, חנה נולדה בשנת 1921 באזור הקרפטים באוקראינה, בעוד אביה, משה נולד בשנת 1924 על גבול אוקראינה והונגריה. לאחר מלחמת העולם השנייה, נפגשו חנה ומשה והחלו בקשר. הם החליטו לקרוא לבתם היקרה פרלה לאחר עלייתה עיברתה על שמה לפנינה אך כולם קוראים לה פירי.

ילדותה של סבתא פנינה

פנינה, שגדלה באזור הקרפטים באוקראינה, הייתה תלמידה מופתית. אביה אהב וטיפל בה בצורה רבה ודאג לכל צרכיה, מתעניין בכך שלא תחסר כלום והיה חשש שהילדים לא יקבלו מספיק אוכל. למרבה הצער, הם היו דור ראשון לשואה. פנינה זוכרת את הבית היפה והגדול שלה, שהיה מוקף בגפנים, ורדים, מפלים והרים מושלגים. חנה הייתה מרבה בלהכין מאכלים מיוחדים מהונגריה, כגון כרוב ממלואה, מרק שועית ועוד.

כאחים, הם התעוררו מוקדם בבוקרים החורפיים ויצאו ליער כדי לאסוף פטריות, תותים שדה, אוכמניות ועוד מגוון מטעמים. ליד ביתם זרם נהר ענק, ואח של פנינה אהב לדוג דגים בנהר והיא הייתה נהנית להצטרף אליו באופן קבוע. על פסגות ההרים המושלגים, הם נהנו לעשות סקי ולהחלק במהירות על מזחלות שלג. אילו רגעים נהדרים שהם חוויו יחד.

העלייה לישראל

סבתי ואחותה החלו ללמוד רפואה וסיימו כאחיות. כשהייתה הכיתה ט', היא לא הייתה מודעת לתהליך הקמת המדינה בארץ ישראל, בשל האיסור לדבר על ארץ ישראל, בעיקר במולדתה, ברית המועצות. סבתי זוכרת את הרעשים שברית המועצות עשתה במיוחד כדי להפריע לשמיעת הדברים החשובים שהתרחשו בארץ דרך הרדיו. סשה ויוסי התחתנו עם בנות זוגם והחליטו לעלות לארץ. גם סבתי, אחותה והוריהם עברו מסע מפרך כדי לעלות לארץ. הם חווו דרך מאתגרת ומלאת הרפתקאות.

נתנו להם תקופת שבועיים לעלות, והם נתקלו בקושי בגלל חוסר הזמן למכור את הבית ולארוז את כל החפצים בתיק קטן. למרבה המזל, הם הצליחו לעלות ארצה ולהתיישב בעיר הקרויה קריית גת. באוקטובר 1973, בעת מלחמת יום הכיפורים, מדינת ישראל לא העניקה הרבה אפשרויות לעולים החדשים. על כן, הם חשו עלייה זו כהישג גדול והיו מאוד שמחים על הקבלתם בארץ, במיוחד בגלל הפחד מברית המועצות שתמיד היה נוכח.

היא החלה ללמוד עברית במקביל לשירותה בבית החולים, והיא נתקלה בקושי לשלב בין שני התפקידים. בזמן זה, היא פעלה ליצירת קשרים עם אנשים ששותפם לדרך העלייה לארץ ישראל, כמו סבי, שי, שהיה יליד אוקראינה. הם התחתנו ובעקבות כך נולדה האחות הבכורה דנה בשנת 1975, ולאחר מכן אמי בשנת 1978, ולבסוף סיוון, האחות הצעירה, בשנת 1987.

פנינה ושי ביום חתונתם

תחביבים

סבתא פנינה, הייתה לא רק אחות מוערכת, אלא גם רופאה ומטפלת מוכשרת שטיפלה לא רק במשפחתי, אלא גם באזרחים בצורה נדיבה וחמה. סבתי הייתה שותפה פעילה בהכנת מאכלים מסורתיים, ולמדה את תפיסת הבישול מהאימא שלה. מאכלים מסורתיים, כמו לדוגמה ההכנת של פילמני וקרפלך, סבתי הצליחה לשמר ולהעביר הלאה את יצירתיותה וכישוריה בבישול. הכנת הפילמני הפכה למסורת משפחתית חשובה, שמקבלת חלק פעיל מכל הנכדים. המורשת הטעימה והמשמעותית שסבתי השאירה למשפחתי.

הזוית האישית

אלה: בחרתי בפעילות בקשר רב דורי, מכיוון שלדעתי זאת דרך מדהימה להנציח זיכרון וסיפורים ולהתחבר באופן אינטימי לאנשים אשר עברו סיפורים מדהימים שצריכים להיות גלויים. למדתי רבות מסבתי והרגשתי חיבור עמוק.