מאגר סיפורי מורשת

שמי ליה, נולדתי בשנת 1946 בעיר חמלניטסקי, אוקראינה. אני הבת הקטנה במשפחה וגדלתי עם אחותי אינה ואחי הבכור זייליק ז"ל. משפחתי גרה גם עם סבתי, אמו של אבי ,ישראל, וקראו לה נסי. לסבתי היו 10 ילדים ועוד ילדה שהיא אימצה. אבי היה מנהל מחסן מזון, אמי הייתה עקרת בית.

השלטון הקומוניסטי כלא את אבי בהאשמה שקרית  שהוא גנב מהמחסן ואחרי חודש הוא נרצח בכלא. השלטונות לא מסרו היכן הוא נקבר ומדוע מת. אחרי שאבי נפטר אמי נשארה לבד עם שלושה ילדים והייתה חייבת ללכת לעבוד, היא עבדה בחנות. למרות האיסור של השלטון הקומוניסטי לקיים את המנהגים היהודיים ,סבתי הייתה מקיימת את המנהגים בסתר. היא קיימה את מנהגי השבת , הייתה מדליקה נרות והיו לה פמוטים מכסף. לסבתא שלי היו ספרי סידור וספרי תורה רבים ,אהבתי  להציץ בהם לפעמים, למרות שלא הייתי מבינה מה כתוב שם.

לפני חג הפסח סבתא הייתה אופה מצות לפסח ואני הייתי עוזרת לה.בחג החנוכה סבתא שלי הייתה עושה "נרות חנוכה", היא הייתה לוקחת תפוחי אדמה חותכת את האמצע ושמה בפנים שמן ופתיל וכך היינו מדליקים נרות. היינו שמים את ה"חנוכיה" על אדן החלון. היו אנשים שראו את החנוכייה על אדן החלון והם היו שמחים שיש יהודים שמקיימים את המנהגים בגלוי ולא מפחדים.

לסבתא שלי היו הרבה נכדים והיא הייתה מחלקת להם ולי דמי-חנוכה.  הראייה של סבתא שלי התדרדרה ובזמן ההוא  הייתי עוזרת לה כמה שיכולתי.היינו קונים בשוק עופות חיים וסבתי הייתה שולחת אותי לשוחט כדי לשחוט את העופות החיים ולהביאם הביתה. אני זוכרת טוב מאוד את המקום הזה ותמיד כשאני נזכרת במקום זה עולים בי זיכרונות ואפילו ריח מהמשחטה. סבתא שלי לא יכלה לספר לי על המסורות היהודיות בגלל האיסור על היהדות והאמונה בה'. היה אפילו איסור להזכיר ולהסביר על נושא היהדות והאמונה.

המשפחה שלי הייתה רחבה חמה ואוהבת .גם הילדים והשכנים בשכונה היו חמים אוהבים ותומכים. השכנים ידעו שאנו יהודים. בבית הספר, בעבודה של אימא ומחוץ לבית אסור היה לנו לדבר על כך שאנו מאמינים ואנו יהודים ושסבתא מקיימת מנהגים יהודיים וגם אנחנו. למרות שאנחנו היינו יהודים לא היינו לומדים בבתי הספר על כך ולא היו מדברים ומספרים על כך כמו כיום.

בשנת 1965 סבתא שלי נפטרה. כאשר גמרתי את לימודי בבית הספר עברתי לרוסיה, סנט פטרבורג ללמוד באוניברסיטה הוראה-מורה לגיאוגרפיה ואנגלית. אחרי שסיימתי את לימודי באוניברסיטה עבדתי בתור מורה.התחתנתי ונולדה לי בת, אילונה.רק בשנת 1990 התאפשרה לי האפשרות לעלות לארץ אז מימשתי את הזדמנותי ועליתי לארץ עם הבת שלי ואחותי, אינה.

רק כאשר עליתי לארץ הצלחתי לגלות דברים על היהדות שלא ידעתי ולא יכלו לספר לי עליהם ,ובארץ קיבלתי תשובות לשאלות שלי. מיום ליום אני ממשיכה ללמוד דברים חדשים על הארץ ולבצע מצוות כמו סבתא שלי שהייתה עושה זאת בעבר.כשעליתי לארץ הלכתי ללמוד באולפן, למדתי עברית גם בקורסים וגיליתי את ההיסטוריה האמתית של עם ישראל ועל הארץ. ואני גאה שאני שייכת לעם ישראל.

ביתי התחתנה בארץ והקימה משפחה, בשנת 2002 נולדה נכדתי אדל, ובמסגרת התוכנית זכיתי לספר לראשונה את סיפור חיי.