מאגר סיפורי מורשת

שמי אבנר רונן נולדתי בבית חולים "מולדת" בחיפה בשנת 1947.

גרתי בקרית מוצקין עד גיל שלושים וארבע.

להורי קראו חווה נחמן ז"ל. הם נולדו בהונגריה ועלו ארצה לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוריהם סבלו מאפליה ואנטישמיות ואי לכך עזבו ובחוסר כל עלו ארצה. הורי אימי ניסו חקלאות וכשלו. הורי אבי החלו דרכם בעיר ואבי בתעשיה.

למדתי בבית הספר היסודי "אחדות" בקריית מוצקין עד כיתה ח', והמשכתי בתיכון בבית הספר "בסמ"ת" בחיפה במגמת מכונות.

קריית מוצקין בילדותי היית יישוב קטן, והמשחקים היו כדורגל, חמש אבנים, כדורסל, מחבואים ותופסת.

בצבא התגייסתי לקורס טייס, ופרשתי לאחר שנה בעקבות בעיית כאבי ראש. את שאר השירות הצבאי עברתי כסמל מבצעים באגף התעופה.

לאחר מלחמת יום כיפור עברתי לשרת בחיל רגלים. כשסיימתי את השירות למדתי בטכניון הנדסת מכונות. ובהמשך עבדתי בחברת אלסינט באגף הפיתוח. החברה עסקה בפיתוח וייצור מערכות הדמיה רפואיות. כשהייתי בן ארבעים וחמש יצאנו לשליחות באוסטריה למשך חמש שנים כמנהל טכני של מוצרי החברה. לאחר מכן החברה נסגרה ועברתי לעבוד בג'נרל אלקטריק בניהול לוגיסטי. בגיל שישים וחמש פרשתי.

הכרתי את רותי אישתי בשנתי העשרים, ממש בתקופת מלחמת ששת הימים. התחתנו בשנת 1970 והבאנו לעולם שלושה ילדים. יש לנו שמונה נכדים ואו נפגשים קבוע בחגים, ובכל שבת שנייה. ברמה שבועית אנו נפגשים עם כל משפחה בנפרד.

חלומות

מגיל צעיר קראתי ספרי הרפתקאות ומקומות קסומים בעולם. בעיקר ז'ול ורן – עשרים אלף מייל מתחת לים, המסע לירח, מיכאל סטרוגונוף ושמונים  יום מסביב לעולם. בשנות עבודתי נסעתי הרבה ברחבי העולם אבל לא סיפקתי את סקרנותי עד הסוף. בפרישתי לגמלאות בגיל שישים וחמש המשכנו אני ואשתי לטייל במקומות המרוחקים והאקזוטיים.

נגרות כתחביב

התחביב המרכזי שלי (חוץ מטיולים) הוא נגרות. במסגרת זו הפכתי את אחד החדרים בבית לחדר עבודה. מעבר לעבודות שיפוץ רהיטים ישנים, בניתי לכל ילדי פרגולות ומחסני עץ ועוד. בצאתי לגמלאות אני מתעסק בנגרות, שומע הרצאות במכללת עמק יזרעאל, בנושא אקטואליה והיסטוריה, מוזיקה קלאסית, אסטרונומיה ופילוסופיה. כמו כן שומע קורסים בבית אבא חושי בנושאים – איסלאם, המוח ותגליות וממציאים בהיסטוריה.

רותי אישתי – עוסקת בעיקר באומנות פלסטית, ריקוד תנועה, וברידג'. שנינו מנויים גם בסדרת הצגות שנתית ובאופרה הישראלית. אנו גם עושים התעמלות – פילאטיס, פלדנקרייז  ויוגה.

הזווית האישית

יאיר: היה לי ממש כיף להיות עם סבא שלי, וממש נהניתי להקשיב לסיפוריו.