מאגר סיפורי מורשת

שמי ויקטוריה מירונוב, נולדתי בשנת 1955בחרקוב שבאוקראינה שכעת סובלת ממלחמה קשה  עם רוסיה.

אבא שלי היה מהנדס אווירונאוטיקה ואימא הייתה רופאה. סבא וסבתא שלי גם היו רופאים.

כאשר הייתי  ילדה קטנה חלמתי להיות רופאה, לכן תמיד שחקתי במשחקי  מרפאה. רציתי לטפל בבובות ובילדים. אימא שלי הביאה לי אביזרים ללקיחת בדיקת דם ותכשירים אמתיים כמו סטטוסקופ. הן בבית והן בגן ילדים "טיפלתי" ב"חולים" וכולם קראו לי: ויקי הרופאה. באופן קבוע עזרתי לחברים שלא הרגישו טוב ,מכיוון שלמדתי הרבה מבני משפחתי בתחום הרפואה.

בבית הספר הייתי תלמידה מצטיינת. החלום להיות רופאה התחזק עם השנים. אבל כאשר סיימתי את הלימודים בבית הספר בהצטיינות,   עקב אנטישמיות בעיר שלי, לא יכולתי להתקבל לפקולטה רפואית. למדתי במכון לאווירונאוטיקה, וסיימתי אותו. התחלתי לעבוד בתור מהנדסת אווירונאוטיקה במפעל גדול, אך הרגשתי שהתחום הזה לא מעניין אותי.  עשיתי עוד צעד משמעותי בחיי . למדתי עוד מקצוע באוניברסיטה : קלינאית תקשורת.  המקצוע הזה שייך למקצועות פרא רפואיים,  זאת אומרת שיכולתי לטפל בילדים ומבוגרים, עם כל מני בעיות בדיבור, שפה ותקשורת. מאז חלפו שלושים ושש שנים.

בתור כקלינאית תקשורת עבדתי גם באוקראינה וגם בישראל. כעת אני ממשיכה לעזור למטופלים במסגרת גני ילדים של חינוך מיוחד, וקופת חולים "מכבי". בנוסף אני כל הזמן לומדת בקורסים שונים, ששייכים לרפואה משלימה וכבר עשרים ושתיים שנה, אני מטפלת בתור ארומתרפיסטית. אני שמחה שבכל זאת החלום שלי לטפל באנשים התגשם.

כבר שלושים ואחת שנים משפחתי גרה בישראל. אני שמחה ששלושת הנכדים שלי לא ירגישו שונים מכולם, בגלל שהם יהודים ויבחרו דרך בחייהם לפי רצונם.

הזווית האישית

יוה חוה מרון וויקטוריה מירנוב השתתפו בתוכנית הקשר הרב דורי, בבית ספר יחד בגבעת אלה, בהובלת ענת וייס בתשפ"ב 2022