מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי נורית דהאן נולדה ב1951 בקיבוץ יראון.

יִרְאוֹן הוא קיבוץ באזור הצפון בתחום המועצה האזורית הגליל העליון. הוא משתייך לתנועה הקיבוצית המאוחדת, אינו מופרט ושומר על אורח חיים שיתופי, בדגש על ערבות הדדית. היישוב נקרא על שם יִרְאוֹן המקראית שבצפון נחלת שבט נפתלי, שיש המזהים אותה בכפר הלבנוני הסמוך ממערב, יארון.(ויקיפדיה)

כל החיים סבתא שלי, נורית אהבה צמחים. אפילו כשהיא הייתה קטנה היא גידלה להורים שלה גינת ורדים. כשהיא גדלה היא עברה מקיבוץ יראון, לעיר יהוד, ואהבתה לצמחים המשיכה. היא גידלה כמה שיותר צמחים בגינה הקטנה שלה, ולאחר כמה שנים עברה לשילת ישוב קטן ליד מודיעין ויער בן שמן.שִׁילַת הוא מושב על כביש 443, סמוך לקו הירוק במועצה אזורית חבל מודיעין, מצפון לעיר מודיעין. המושב נוסד בשנת 1977, במקום בו שכן עד 1948 הכפר הערבי שילתא. נקרא על שם היישוב הקדום "שִׁלְתָּא". (ויקיפדיה) .

בדירה הראשונה שלהם, סבא שלי סגר את המרפסת שלהם עם פלסטיק שקוף, וסבתא מילאה אותה ב"ג'ונגל" עציצים קטן לאורך הכניסה לבית. בנוסף לג'ונגל  שגידלה בבתים שלה, סבתא שלי הקימה משתלה. בהתחלה היא גידלה  גרניום, אחר כך צמחי בית, ולבסוף היתה  לה משתלה שלמה משלה, אחרי ארבעים שנה.

עד היום סבתא שלי גרה בג'ונגל משלה, וקמה כל יום בשש בבוקר בשביל להשקות את עשרות הצמחים שלה. זה גם הוביל לזה שהבת שלה רגילה כל כך לגור בג'ונגל, שהיא יצרה לעצמה חורש, בתוך החורש שהיא גרה בו.

הזווית האישית

סבתא נורית דהאן והנכדה רותם לומרנץ השתתפו בתוכנית "הקשר הרב דורי" בבית ספר תפן ניסויי בכפר ורדים בתשפ"ג 2023.