מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בישראל 12.4.49 בבית החולים הדסה, תל אביב לאם מצריה ואב רומני ששפת אימו הייתה צרפתית.הורי הכירו פה, בארץ. אבי היה ימאי ואימי עקרת בית, חיינו ביפו בבית של ערבים שהורי פלשו אליו.

נולד לי אח שמת בגיל חצי שנה מדלקת קרום המוח ולאחר מכן נולדה אחותי היחידה שתבדל לחיים ארוכים.כאשר הייתי בת ארבע. כיתה א' למדתי בבית הספר נוצרי ביפו ולאחר מכן עברתי ללמוד בבית הספר וייצמןמאחר ופחדתי מהנזירות ובדיעבד, אני מצטערת על כך, כיוון שזה היה בית ספר על רמה. בבית הספר היסודיהייתי תלמידה מצטיינת. אבי שהיה ימאי במקצועו, הפליג תקופות ארוכות סבוב העולם, לכן בתקופה ארוכהאנחנו גרנו אצל סבתי ז"ל. בתיכון למדתי, בבית ספר אליאנס. חלומי היה להיות מורה, כמו שנכדתי אלירז רוצה,אך מאחר ולימודים בזמנו עלו הרבה כסף לא התגשם חלום זה.

אבי, היה אהבת חיי, אך לצערי, הוא נפטר בגיל צעיר מאוד. בגיל 48 . עברה עליי תקופה מאוד קשה, לאבי היו שני חלומות אחת שאלמד ואדע צרפתית על בורייה. החלום השני שארזה, ארד במשקל, כי תמיד היית שמנה. את החלומות הללו הגשמתי רק למחציתן, אני דוברת צרפתית ואנגלית אבל לא על בוריין והרבה תקופות בחיי עשיתי דיאטות והייתי רזה אבל זה רק תקופות, כמו שאתם רואים.

אהבתי מאוד את ימי ילדותי ועד היום אני מספרת הרבה סיפורים על שנים הללו. זו הייתה תקופה אחרת לגמרי מהיום והמשחקים היו משחקי רחוב עם הרבה חברים. שיחקנו בגולות, בגוגויים, והעפנו טיארות (עפיפונים). כאשר הייתה מגיעה לשכונה מונית, כולם ידעו שזה אבא שלי שמגיע מנסיעה מחו"ל כי מי היה נוסע אז במוניות.

אהבתי מוזיקה בטירוף אלביס, פול אנקה, ניל סדקה, קליף ריצ'רד, החיפושיות ועוד הרבה. הייתי מוקפת חברים גם בגלל שהייתי תלמידה מצטיינת וגם בגלל שהייתי חברותית ואהובה על כולם.

לצבא לא התגייסתי מאחר ועברתי ניתוח עיניים ולא הסכימו שאשרת בצבא. התחלתי לעבוד בדואר שלימים הפך לחברת בזק ושם עבדתי 30 שנה. הייתי בוועדת התרבות, ארגנתי הרבה מסיבות וטיולים לעובדי החברהוהייתי מנהלת חנות בזק סטור. הספקתי להתחתן, ללדת תאומות מקסימות וכן תתפלאו גם הספקתי להתגרש.עברתי לגור עם אמי שתבדל לחיים ארוכים ואתה אני גרה עד היום!

אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, בבית הספר קורצ'אק, תשע"ג. בנותיי גם למדו בבית הספר תל גנים שהיום הוא קורצ'אק.

בזמן הזה ושאר השנים הבאות הייתה שותפה מלאה הן בבית הספר והן עם החברים מהכיתות, עזרתי להם בשיעורים, יצאנו לטיולים ועוד הרבה מעבר לזה.

בנותיי קיבלו את אהבתי ואת טיפולי על כל המשתמע מכך וכל זאת כמובן בעזרת אימי. בלעדיה לא הייתי מצליחה להגיע עד הלום. בתקופה שעבדתי, טיילתי הרבה בעולם וראיתי הרבה מקומות, ואפילו רכבתי עלפילים בתאילנד… כן הייתי ספורטיבית.

לימים, אחת התאומות נישאה לגבר ניגרי וממנו הביאה את 2 נכדות המהממות שלי ביופיין הפנימי והחיצוני.שוב אמי הייתה לצידנו ועזרנו לביתי לגדל את הבנות, שזה מה שאנו עושות עד היום. אני גאה בנכדותיי ובכלכוחותיי מנסה להעניק להם הכל! הולכת איתם ללונה פארק לטיולים, ובקיץ המון לברכה!

יולי, נכדתי הגדולה לומדת בכיתה י' בבית ספר בליך ואחותה הקטנה בבית ספר קורצ'אק כיתה ו'. שתיהןילדות מדהימות ואלי, אין מילים עליה חכמה, יפה, נדיבה, רקדנית מלידה פשוט מדהימה!

לצערי, היום אני יושבת על כיסא גלגלים ולא יוצאת הרבה מהבית, אך יש לי תחביבים שעוזרים לי להפיג את השעמום, אני כותבת שירים למעלה משלושים שנה קוראת הרבה בתורה ולומדת קבלה.

אומנם היו לי הרבה תקופות קשות בחיים אך הצלחתי להתגבר על רובן והיום אני לא מתלוננת. יש לי משפחהנפלאה בנות, נכדות, ומשתדלת להנות מהחיים כמה שיותר!!!