מאגר סיפורי מורשת

כשעליתי לארץ מבולגריה, הייתי ילדה בת 7 ולא ידעתי עברית בכלל, הגעתי לבי"ס ביפו ושיבצו אותנו, ילדים מגיל 6.5- 8.5, לאותה כיתה ואף אחד מאתנו לא ידע עברית. היינו 52 ילדים בכיתה מארצות שונות והתחלנו ללמוד בביה"ס. המורה שלנו היתה מביאה איתה בכל יום מזוודה של תמונות, מרימה תמונה, קוראת בשם של התמונה ואנחנו היינו צריכים לחזור על זה. בכל יום המורה היתה מראה מספר תמונות באותו נושא: פעם בעלי חיים, פעם רהיטים, פעם אנשים וכל יום למדנו משהו אחר.

למחרת היום היינו חוזרים על המילים שהמורה לימדה יום קודם וממשיכים עם עוד מספר מילים חדשות. בסוף שבוע, ביום שישי, היתה כמו בחינה והיינו צריכים ללמוד לחבר משפטים פשוטים מאוד עם המילים שלמדנו. אני זוכרת שהמילה הראשונה שלמדתי היתה "שלום".

שנת הלימודים לא התחילה בספטמבר, אלא התחילה באוקטובר כי מבנה ביה"ס לא היה פנוי עדיין. בית הספר היה מבנה ערבי עתיק ששיחזרו אותו להיות בית ספר. חדר הכיתה היה קטן מאוד וחלק מהילדים ישבו על כסאות וחלק אחר על שולחנות והיה צפוף במיוחד. אני הייתי נמוכה אז ישבתי על כיסא, הנמוכים ישבו מלפנים על כסאות והגבוהים יותר ישבו מאחור על שולחנות. בכיתה ב' כבר חילקו אותנו לקבוצות גיל והיינו 45 ילדים בכיתה. המורה שלימדה אותנו בשנה הראשונה היתה אחר כך מנהלת ביה"ס.

בדצמבר, בחג חנוכה, העלנו מחזה בעברית ואליו הוזמנו כל המורים וכל ההורים של ביה"ס.  אני זוכרת את ההתרגשות הרבה שלנו ושל ההורים, שאנחנו כבר יודעים עברית ואפילו מציגים הצגה. כשההורים באו להצגה, הם היו כל כך מרוצים ונרגשים שאנו יודעים כבר עברית וכולם דמעו מהתרגשות. כדאי להוסיף שבאותם ימים ההורים שלנו לא ידעו עברית בכלל ואנחנו לימדנו אותם קצת.

זאת אחת החוויות שאני זוכרת מהשנה הראשונה שלי בארץ. מה שמעניין לספר עוד, שהילדים בכיתה היו מתפוצות שונות בעולם. אז כל ילד שראה את התמונה, קודם כל תירגם את המילה בשפת אמו ורק אחר כך בעברית. כך יצא שלמדנו מילים בשפות שונות: ברומנית, בפולנית, במרוקאית, בצרפתית, ברוסית … זה נמשך הרבה זמן עד שהצלחנו לדבר אחד עם השני. אחרי לימוד התמונות המורה עברה למילים שהן פעולות כמו: "לך ללוח, הבא גיר, היכנס חזרה לכיתה, לדפוק בדלת, לומר שלום, לשבת חזרה במקום". וכל אט אט למדנו עברית ולמדנו לדבר עם החברים וגם לימדנו את ההורים שלנו את השפה.

העשרה

יהדות בולגריה

"יהדות בולגריה היא קהילה יהודית מרובת קהלים, המתקיימת באזור בולגריה מהמאה ה-2 ועד ימינו. ב-1945 הגיעה הקהילה לשיא גודלה ומנתה 49,172 נפש…. תקופת מלחמת העולם השנייה הייתה מכוננת וגורלית בתולדותיה של יהדות בולגריה ובמהלכה נרדפו בני הקהילה וניצלו מגירוש אל מחנות ההשמדה, שעות ספורות לפני שיצא לפועל. התחיקה האנטי-יהודית אשר פגעה בכל היבטי חייה של יהדות בולגריה, הובילה לחיזוק הזיקה הלאומית ציונית והגברת המוטיבציה לעלייה לישראל". ויקיפדיה

תשע"ו