מאגר סיפורי מורשת

סבא ציון סייבי, נולד ב – 28.01.1950  בבית חולים  רמב"ם שבעיר חיפה.

במשפחה שלו יש שישה אחים ואחיות.

סבא התגייס לצה"ל בנובמבר 1968. הוא עשה קורס קשר בבה"ד 7, ולאחריו הועבר לחטיבה 7 שהיתה אז ברמת הגולן. סבא שירת שלוש שנים בחטיבה. בנובמבר 1971 הוא השתחרר מהצבא, ומכיוון שסבא גר באליקים והמפעל הקרוב ביותר היה סולתם, הוא הלך לראיון והתקבל לעבודה, במחלקת הנירוסטה. במחלקה זו ייצרו סירים ומחבתות איכותיים מאוד. סבא עבד שם 20 שנה כפועל יצור.

ב-1987 המצב של המפעל היה קשה.  הרווחים לא היו גבוהים, ולכן החליטו בהנהלה לפטר עובדים. כמובן שהעובדים התנגדו ומחו על הפיטורים. הם השביתו את העבודה במפעל, וערב אחד החליטו העובדים לנעול עצמם במפעל, ולא לצאת משם כדי למנוע את הפיטורים. גם סבא היה בין האנשים שהתבצרו במפעל. אנשים התקשרו למשפחות, והודיעו להם שהם נשארים במפעל עד שיחליטו לבטל את הפיטורים.

ההנהלה לא אהבה את הרעיון. היא הביאה חברת שמירה כדי להוציא אותם בכוח. במהלך הפריצה שלהם למפעל, הם השתמשו גם בכלבים. זה היה נורא, חלק מהאנשים שעבדו עם סבא היו ניצולי שואה, והשימוש בכלבים גרם להם להרגיש רע מאוד, והם נזכרו בדברים שקרו להם בזמן השואה. כל כלי התקשורת בארץ דיברו על הלילה הזה, וקראו לו "ליל הכלבים". למרות הכל סבא פוטר מהמפעל, ביחד עם עוד הרבה אנשים.

מאז סבא עבר כמה מקומות עבודה: מפעל לייצור בטון , שם עבד כטרקטוריסט, לאחר מכן עבר למפעל לייצור פוליגל שם עבד כשבע שנים. כעת, סבי פנסיונר. הוא יצא לגמלאות בשנת 2022, והוא נהנה מהחיים, מבלה, מטייל, ובעיקר מפנק אותנו -הנכדים. סבא עבד כל חייו, כדי לראות את בני ובנות משפחתו מאושרים ומסודרים, כמו שנאמר: "וראה בנים לבניך שלום על ישראל". נולדו לו ארבעה ילדים.  שלושה מהילדים נישאו והרביעי עדיין רווק וגר עם סבא.

הזווית האישית

שירה: נהנתי מאוד להיות עם סבא ולשמוע את הסיפורים שלו.

סבא ציון:  תודה על התוכנית, היה מעניין מאוד.